בלק

נושאים בפרשה

במדברבלק

בלעם – מרדף אחרי כבוד וכוח

בלק מחפש לעשות את הקסם, המניפולציה שתעזור לו לקלל את ישראל. לעומת זאת את בלעם זה ממש לא מעניין, מבחינתו גם שישראל יבורכו בסופו של דבר – מה שחשוב לבלעם הוא להוכיח שהוא השולט, שרצונו יגבר על רצון הקב"ה.

במדברבלק

קנאים פוגעים בו

עיון בהלכת 'קנאים פוגעים בו' מלמד שבעצם הבנתו של רב לא כל כך רחוקה מעמדתו של שמואל. דין זה הוא ביטוי מובהק לנכונות ההלכה להכיר בקיומם של מקרים חריגים, ולאפשרות שהיא מעניקה לפעול באופן חריג באותם מצבים.

במדברבלק

על העיוורון

המומים והייסורים אינם ממרקים רק מצד מאזן השכר והעונש של העולם הבא, אלא יש בהם זיכוך של האדם גם בחייו. בעל כורחו הוא נעשה פרוש יותר וגשמי פחות, ולכן רואה טוב יותר, ולעיתים ראוי יותר לזכות להשגה רוחנית.

במדברבלק

פי האתון

הקדוש ברוך הוא ברא בריאה חדשה ופתח את פי האתון רק בשביל לפרסם את הביזוי של בלעם בכך שאתונו סיפקה את תאוותיו?! האם זו דרכו של הקדוש ברוך הוא לעשות נס כה גדול רק בשביל לבזות אדם?! נדמה שבבסיסם של דברי רבינו עומד מהלך יסודי ומשמעותי הרבה יותר, המהווה אבן יסוד משמעותית ומהותית בסיפורו של בלעם

במדברבלק

עם מי חטאו בני ישראל בשטים, בנות מואב או בנות מדין?

בסוף פרשת בלק כתיב: "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב" (במדבר כה, א), ובתחילת פרשת פנחס כתיב: "וַיְדַבֵּר ד' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם עַל דְּבַר פְּעוֹר וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי בַת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם הַמֻּכָּה בְיוֹם הַמַּגֵּפָה עַל דְּבַר פְּעוֹר" (שם

במדברבלק

היחס בין חומרת העריות לעבודה זרה

הרב רוני בוטה הביא לאוזניי חידוש בשם הרב יהודה שמעוני, שלאחר חטא העגל מתו 3000 בני אדם ולאחר שנפלו בחטא העריות עם בנות מואב ומדין מתו 24,000 בני אדם וכך לכאורה נראה שחטא העריות חמור פי 8 מעבודה זרה. עכ"ל. אך אם נביא בחשבון את חטא העבודה הזרה שישראל חטאו ביחד עם העריות כמתואר במסכת

במדברבלק

מי באמת עמד מאחורי עצת בלעם?

יעזרני ד' יתברך להעלות על הכתב את הסברה הבאה אליה הגעתי בעה"י מן הפסוקים בתקוה שהיא תואמת לאמת האלוקית, ולכן על הקורא לקרוא את הדברים הבאים בזהירות רבה ולקחת בחשבון שאין מקור לסברה זו ע"פ מה שידוע לי בעת כתיבת מילים אלו. יודעים אנו שכל הפרשה של בלק, בלעם, בנות מדין, בעל פעור, זמרי, כזבי

במדברבלק

וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה

פרשת בלק ובלעם היא פרשה אזוטרית, מופלאת, הנראית כנבדלת מאיתנו. נראה שמדובר באירוע יחידאי, שלא יתרחש שוב לעולם. לאורך כל הפרשה ניתן לראות ניסים פלאיים: מלאך ה' עומד בדרך וחרבו שלופה, האתון פותחת את פיה, ועוד. לכן עולה התמיהה: מה הקשר של מאורע מופלא זה לחיינו? מה פרשה זו באה ללמדנו? ועוד, ננסה להבין – מה עניינה של הקללה, שהופכת לברכה?

במדברבלק

פרשת האתון – סוף מעשה במחשבה תחילה

סצינת בלעם ואתונו תופסת 14 פסוקים בלבד (כ"ב, כב-לה) בתוך הסיפור הגדול על בלק ובלעם, המשתרע על פני 95 פסוקים (פרקים כב-כד). אף על פי כן משכה אליה את תשומת לבם של פרשנים ולומדים במשך הדורות באופן יוצא דופן. הטעמים לכך ברורים: בסצינה זו מתוארים כמה וכמה דברים המעוררים פליאה, ובמהלכה מתעוררות בלב הקורא כמה קושיות.

במדברבלק

בטח באחד ואל תפחד

בפרשת בלק, היה נס גדול, ונס זה בכלל לא היה נודע לעם ישראל אלמלא היה הכתוב מספר לנו עליו. זהו נס ההצלה של עם ישראל מקללתו של בלעם הרשע. למה הקב'ה מסתיר מעם ישראל את ההתרחשויות הללו, ואת ההצלה שהציל את ישראל?

במדברבלק

מדוע נגלה ד' לבלעם הרשע דוקא בשם "אלוקים"?

הדין האלוקי הוא למעשה האופן המיטבי על פיו כל הנבראים צריכים להתנהל בעולם מתוקן עפ"י הוראות היצרן שכתובות במפורש בתורה הקדושה, ובלעם הרשע, אף שהיה גוי, סטה מהרצון והאמת האלוקיים האלה בצורה כה חדה, עד כדי כך שזה גרם לאלוקים להתערב ודוקא בשם הזה כדי להחזיר את הסדר על כנו ואת העולם לתיקונו.

במדברבלק

"אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב"

אם יבואו לאבא של ילד ויבקשו ממנו לקלל או להזיק לבנו האם יסכים לדבר שכזה? מובן שלא! אם כן למה חשב בלעם שה' יתן לו רשות לקלל את עם ישראל אם בלשון רכה אם בלשון קשה? וגם אם יקריב קורבנות או יתן תשלום כזה או אחר האם אז יסכים האב לאפשר היזק לבנו? פשוט הוא שלא. אם כן לא מובנת התנהגותו של בלעם…

במדברבלק

מלאך ה' וחרבו שלופה בידו

מדוע כועס ה' על בלעם, והרי הוא הלך רק לאחר שה' אמר לו ללכת? מה מטרת התייצבותו של המלאך בדרכו של בלעם? כדי להבין את פשר הפגישה בין בלעם לבין המלאך, עלינו לבחון את הסיפור מראשיתו.

במדברבלק

"עיניים פקוחות לרווחה"

העין שלנו יכולה "לראות", כלומר לראות במבט ראשוני בסיסי כמו כל ייצור חי, אך אנו יכולים גם "להביט" להסתכל במבט שני ולחפש את המהות, את המשמעות האמיתית של מה שאנו רואים.

במדברבלק

ויוותר בלעם לבדו: ספור בבואה רוחני

תופעת אתונו של בלעם היא יחידאית במקרא. בעל חיים המנהל דו שיח עם בן אנוש אינו חזיון נפרץ. התופעה עצמה מוכיחה (שוב), נקודתית, את כוחו של הבורא לשנות סדרי בראשית. אמנם, בקריאה מלאה של עלילת בלעם, יתכן שנמצא שהאריכות בסיפור אתונו של בלעם יש לה תפקיד משמעותי הרבה יותר בעלילה.

במדברבלק

מידותיו של האדם קשורות בנפשו

מסופר בגמ׳ על זעירי שהיה מפקיד את כספו אצל בעלת אכסניה אחת, לימים היא נפטרה, הלך זעירי לבית הקברות כדי לשאול אותה איפה נמצא כספו, היא אמרה לו את מקום המחבוא, ואגב היא ביקשה טובה אם יוכל לשלוח לה את המסרק שלה עם שכנתה שמחר הולכת להצטרף אליה לעולם העליון... מה יש לה לעשות עם מסרק בעולם הנשמות?

במדברבלק

נבואתו של בלעם

פרשת בלק היא הפרשה היחידה בתורה, מאז תחילת ספר שמות, בה הנביא אינו משה. נושא הפרשה - כמו נושא התורה כולה - הוא אמנם עם ישראל, אך היחס אליו הוא במבט מבחוץ, ולא מתוך מחנה ישראל. חז"ל במסכת בבא-בתרא קבעו: "משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב". הם הפרידו בין התורה כולה לבין פרשת בלעם, כדי

במדברבלק

אהבת ישראל

"וירא בלק.. ויאמר מואב אל זקני מדין, עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו, כלחוך השור את ירק השדה"

במדברבלק

מדוע זכה בלק שתקרא פרשה על שמו?

מספרים על חסידים שבאו לרבם ושאלוהו: "כבוד הרב, מדוע זכה בלק שתקרא פרשה בתורה על שמו?" השיב להם הרב: "כי בשמו של בלק ישנם ראשי תיבות הכוללות את כל התורה כולה: " ואהבת לרעך כמוך". החסידים התלהבו מאוד מהתשובה, הודו לרב ויצאו. כשהתחילו ללכת ביררו איש עם רעהו: "תגידו, מישהו הבין בדיוק איך מתפרשים ראשי התיבות?" אך נוכחו לדעת כי אף אחד מהם לא הבין בדיוק את תשובת הרב.

במדברבלק

מידותיו של בלעם

אברהם ובלעם - שניהם אישים המפורסמים בסגולותיהם הרוחניות המפליגות. אך בעוד שבלעם רותם את כישוריו לתועלתו האישית ולרעת אחרים, אברהם מקדיש את עצמו לקידום ולעילוי המין האנושי כולו.

במדברבלק

הליכתו של בלעם

בפרשת השבוע אנו עדים לניסיונו של בלעם לפגוע בעם ישראל. בטרם הוא נעתר לשליחי בלק, הוא מנהל דו-שיח עם הקב"ה סביב השאלה האם ללכת או לאו. מחד - הקב"ה בסופו של דבר אומר לו ללכת, אך מאידך - נראה כי אין הקב"ה חפץ במעשהו.

במדברבלק

הנני נותן לו את בריתי שלום

פנחס אינו אוחז בחרבו תמיד אלא אכן יושב הוא בבית המדרש. בקימתו יש אמנם התנתקות מהדרך בה הלך ועל פיה חונך, דרך האמת והשלום, אך מאידך יש בקימה זו התעלות. שכן, לא כל אחד מסוגל להתעלות בשעות משבר קשות שפוקדות את העם.