וישלח

נושאים בפרשה

בראשיתוישלח

קטנתי מכל החסדים

יעקב מוכן לשלם מחיר כבד - לא רק כלכלי, אלא גם אידיאולוגי - בעבור התא המשפחתי שלו. האמון שנדרש יעקב לתת בדינה בעת המפגש עם עשו, והכלתו למעשה את התנהגותם הפסולה של בניו, הן הדרכים שבהם הורים מכוננים קן משפחתי בריא וטוב.

בראשיתוישלח

מצבה ומזבח

בפרשת ויצא אנו קוראים על הבטחתו של יעקב להקים מצבה לקב"ה. בפרשתנו יעקב מגיע לאחר המפגש עם עשו לבית אל ומקים דווקא מזבח. בהמשך הפרשה יעקב בונה גם מצבה. כיצד יש להסביר זאת?

בראשיתוישלח

מהו סוד טבילת כלים ג' פעמים?

לאחר שאנו רוכשים כלים חדשים, ולפני שאנו משתמשים בהם, מצווה אותנו ההלכה לטבול את אותם כלים במים שלוש פעמים. מהו השורש הרוחני להלכה זו? כל דבר חייב לכלול שלושה יסודות על מנת שיתקיים. בחומש בראשית (פרק לו) מסופר על מלכי אדום שמתו, סיבת מיתתם שלא נשאו אישה, כמובן שאין התורה מדברת כלל על נושאים גשמיים

בראשיתוישלח

"ויבא יעקב שלם עיר שכם" (לג, יח)

ראשי תיבות של המילה שלם: שם, לשון, מלבוש (ש.ל.מ=שלם), יעקב לא שינה את שמו, מלבושו ולשונו, אע"פ שהיה זמן רב אצל לבן וקשר קשרי ידידות עם עשו. למרות הכל הוא נשאר שלם. ובאמת שלמותו של יהודי היא בזה שהוא עומד בתוקף על כך לבלי לשנות משלושת הדברים הללו. עוד כתוב (לב, ל) "ויאמר למה זה

בראשיתוישלח

"אם יהרוג הוא את אחרים"

לאחר ששבים המלאכים ליעקב ומספרים לו שעשיו הולך לקראתו וארבע מאות איש עמו כתוב: "וירא יעקב מאוד ויצר לו" (לב, ח). בא רש"י הקדוש ופירש את הכפילות: "ויירא- שמא יהרג, וייצר לו- אם יהרוג הוא את אחרים". נשאלת השאלה למה נקט רש"י בלשון "את אחרים"? היה צריך לומר "אם יהרוג הוא אחרים". "את" בא רק

בראשיתוישלח

פחדו של יעקב

כאשר מגלה יעקב שעשו הולך לקראתו, אומר הכתוב "ויירא יעקב מאד ויצר לו". רבים שואלים מדוע פחד יעקב? והלא הקב"ה אמר לו בפירוש "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך", אז מדוע פקפק יעקב ופחד מפני עשו? היתכן שהקב"ה יחזור בו? פירושים שונים ניתנו, חלקם אמרו שלמעשה לא באמת פחד יעקב, אבל בגלל רק עשה

בראשיתוישלח

עקביות

יעקב מגיש לעשו את המנחה, ועשו מסרב לקחת ממנו בנימוס, ואומר לו "יש לי רב אחי, יהי לך אשר לך" (בראשית לג, ט). יעקב היה יכול להרפות ממנו, אך מפציר ומנסה פעם נוספת לשכנע את עשו לקבל ממנו את המנחה "קח נא את ברכתי אשר הבאת לך... וכי יש לי כל ויפצר בו" (שם, יא).