כשרון ומימושו

הדפסה הדפסה

חלק מברכותיו של יעקב מהוות תוכחה כלפי הבנים. ראובן, כבכור הבנים, היה ראוי לרשת את תפקיד ההנהגה, אך בבחירתו השגויה הפסיד מעלה ויתרון זה. וכך פונה אליו יעקב: "ראובן בכורי אתה כוחי וראשית אוני, יתר שאת ויתר עז" – ומפרש רש"י: "יתר שאת – ראוי היית להיות יתר על אחיך בכהונה לשון נשיאות כפים, ויתר עז – במלכות כמו ויתן עז למלכו". (רש"י). בפסוק זה יעקב מדגיש את הפוטנציאל שהיה טמון באישיותו של ראובן.
בפסוק הבא, יעקב מתאר את הפסדו הכביר של ראובן, על כך שלא זכה לממש את כישורי המנהיגות שלו: "פחז כמים אל תותר, כי עלית משכבי אביך, אז חיללת יצועי עלה" – ומפרש רש"י: "ומי גרם לך להפסיד כל אלה? פחז כמים – הפחז והבהלה
אשר מהרת להראות כעסך, כמים הללו הממהרים למרוצתם. לכך אל תותר – אל תרבה ליטול כל היתרות הללו, שהיו ראויות לך".
פזיזותו וקבלת החלטות המהירה של ראובן, שנבעו מתוך רגש של כעס ואובדן שליטה עצמית, העידו על אופיו של ראובן – ראובן לא פיתח וטיפח מספיק את יכולת ההנהגה שלו, כשתכונתה העיקרית היא סבלנות ומתינות, ועל כן לא זכה להיות המנהיג של עם ישראל. אצל ראובן לא היתה התאמה בין ה"בכוח" ל"בפועל" – אמנם הוא היה ראוי למלכות, אך מפאת בחירתו הקלוקלת לא מימש את ה"בכוח" למדרגת ה"בפועל".
באופן טבעי, המנהיגות מגיעה לבכור – הבכור בגלל ראשוניותו, ראוי הוא לתפקיד של מנהיג. המנהיג נקרא "ראש" –
"ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבותם". המנהיג הראוי אינו מפקיר את מונהגיו ונשאר מאחור, אלא בכל משימה הולך בראש, עם כל הסיכונים שבדבר.
מה שניחן האדם באופן טבעי אינו די. כשם שילד שנולד עם כישרון מוזיקלי נדיר, אם הוא לא יפתח אותו ע"י תרגול ואימון מרובים הכישרון שלו יבוזבז ולא ישפיע על מהלך חייו [למשל: הוא לא יוכל להיות נגן מקצועי המתפרנס מכך] כך כישרון
למנהיגות ללא עבודה מסורה ועקבית על תיקון המידות [ובעיקר מידת הסבלנות] לא תשפיע כלל על חייו, ולא תקנה לו את הזכות להיות מנהיג בפועל.
ישנם תלמידים חכמים, שסומכים על חכמתם ופיקחותם הטבעית, וניגשים למבחנים ללא למידה רצינית מספקת, ובסופו של דבר מוציאים ציונים "בינוניים" יחסית ליכולת השכלית הגבוהה שלהם. אמנם בהשוואה לשאר התלמידים, ציונם נחשב
לציון טוב, אבל ביחס לפוטנציאל האישי שלהם – ציונם נחשב לנמוך.אדם לא נמדד ביחס להישגים של חבריו, אלא ביחס ליכולות האישיות שלו, כמו הפתגם המפורסם של ר' זושא, שבשמים לא יתבעו אותו "מדוע לאהתנהג כמשה רבנו" אלא "מדוע לא התנהג כר' זושא".
ילד שזכה מלידה לחכמה ולתבונה רבה – אינו צריך לראות בחכמה שלו רק "מתנה משמים" אלא גם עניין שמחייב אותו לאחריות ולרצינות גבוהה יותר. אותו ילד צריך לחשוב – אם זכיתי לכישורים כאלו, אני מחויב להשקיע ולהתאמץ על מנת לפתח ולהוציא אותם מהכוח אל הפועל, ולא להסתפק בהצלחות בינוניות.

(נשלח ע"י אהרון שטראוס)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • "ויבך יוסף בדברם אליו"
  • "אשר יקרא אתכם באחרית הימים"
  • יחד שבטי ישראל
  • ממשפחה לעם
  • "לו ישטמנו יוסף" – מחילה במעשה
  • ברכת הצדיק
  • "עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים"
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.