גילוי ההסתר של מגילת אסתר
טעות גסה עושה כל אדם ששופט, מגבש דעות ומגיע למסקנות על סמך מידע חלקי בלבד מבלי לדעת את כל הפרטים הדרושים לצורך הבנת התמונה השלמה
פורים
נושאים בפרשה
מגילת אסתר והדילמה החינוכית
במה זכתה אסתר, שהמגילה נקראת על שמה? לכאורה מתאים יותר היה לקרוא למגילה 'מגילת מרדכי'...
אחשוורוש מפורק לגורמים
המילה "אחשוורוש" (החש בראשו) נשמעת כמו נחשוורוש (נחש בראש) ואם נחסיר מהאות "נ" את האות "א", שתי האותיות שעומדות בראש, נקבל את האות "מ" (לא בגימטריה) וכשנשלב אותה נקבל "מחשוורוש" (מוח-שב-בראש), כשם שאת כל ההחלטות החשובות לא קיבל אחשוורוש לבד אלא התייעץ עם יועציו ואשתו ולא מתוך ענווה אלא מתוך חוסר ביטחון ואי ידיעה, מאחר
אסתר – אז והיום
כפי שכבר הזכירו רבים, המגילה המגוללת את סיפור הפורים קרויה דווקא על שם אסתר המלכה. נראה שהסיבה לכך אינה רק שאסתר היא מחברת המגילה, אלא בעיקר משום שאסתר היא השחקנית הראשית בה. סיפור המגילה הוא, במידה רבה, סיפורה של אסתר - נערה ביישנית ופסיבית, הגדלה לאחר מות הוריה בבית דודה, והופכת לדמות אקטיבית ויוזמת, המצילה
לך כנוס… וצומו עלי
לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים". משפט זה אמרה אסתר המלכה למרדכי ונשאלת השאלה לגבי הביטוי "צומו עליי" חכמים מלמדים אותנו שמי שאמר בעצם משפט זה הינו השם יתברך ,בכבודו ובעצמו למדרכי.מה סיבת הצום להפעיל את מידת הרחמים על מידת הדין בגלל השתתפות היהודים במשתה המלך.
"ודתיהם שנות מכל עם" – אמנת השכנוע בשנאת האחר
הרבדים הסמויים של מגילת אסתר מזמינים דיון בסוגיות הרלבנטיות היום כמו בדורו של מרדכי.
מחצית השקל
למה דווקא מחצית ולא שקל שלם?
"מצא אישה מצא טוב" או "מוצא אני מר ממות את האישה"
מה ההסבר לסתירה בין הפסוקים?
פרפראות מילים לפורים
1. "והיה אם בן הכות הרשע" (דברים כה' ב') סופי המילים של והיה אם בן - המן מכאן למדים שצריך להכות כששומעים את המן = הרשע 2. פורים הוא סיכום כל המועדות. בראשי תיבות המועדות לומדים על פורים : פורים : פ סח, ו סוכות, ר אש השנה, י ום כיפור, מ תן תורה. (מתוך
דבר תורה לפורים
מדוע לא מברכים על משלוח מנות ומתנות לאביונים?
פתחיה הוא מרדכי
מובא במדרש פליאה: "פתחיה הוא מרדכי, וסימנך:' והיה ראשיתך מצער ואחריתך יסגה מאוד'" וכך מסבירים את הסימן...
אבל וחפוי ראש
הגמ' במגילה (טז.) אומרת על הפסוק "והמן נדחף לביתו אבל וחפוי ראש"- אבל על ביתו וחפוי ראש על שאירע לו. שביתו של המן ראתה אותו מוביל את מרדכי וחשבה שמי שמוביל זה מרדכי אז היא שפכה עליו מי שופכין וכיוון שראתה שזה המן היא נפלה ומתה.
כתב אשר נכתב בשם המלך
קושיה: מסופר במגילת אסתר שאחשורוש אמר לאסתר ומרדכי לכתוב באיגרת היהודים כטוב בעיניהם על היהודים, ובסוף הפסוק מצוינת העובדה: "כי-כתב אשר-נכתב בשם-המלך, ונחתום בטבעת המלך--אין להשיב". נשאלת השאלה, אם עיקרון זה נכון הוא, הרי באיגרת הקודמת לזו שכתבה המן הרשע ובה נאמר "להשמיד להרג ולאבד את-כל-היהודים מנער ועד-זקן טף ונשים ביום אחד" העיקרון צריך להיות
מעלתו של פורים
חז"ל אומרים שפורים יותר גדול מיום הכיפורים (כיפורים - כפורים) וכי לכאורה איך ייתכן הדבר הזה שכן ביום כיפור אנו צמים ומתענים ומגיעים לדרגת המלאכים זהו יום מחילה וכפרה ובפורים אנו אוכלים ושותים ושמחים. ועוד ממשיכים ואומרים שפורים יותר גדול ממתן תורה שכן במתן תורה הבורא כפה על בנ"י את ההר כגיגית ואמר להם תקבלו
לצאת מהספק של עמלק בחיינו
עמלק הוא הכוח שמעודד ספקות והימלטות מהחלטה. הוא מעצים בנו את ערך ההתחבטות - מה ללבוש, לאכול, איפה ללמוד, עם מי להתחתן, היכן לגור, היש ה' בקרבנו אם אין?
פורים ופסח
פעם היה רב שנהג לומר בפסח "פסח שמח" ואילו בפורים נהג לומר "פורים כשר". שאלו אותו תלמידיו: "רבי, מדוע אתה מחליף בין הברכות? הרי נהוג לומר את ההיפך?". ענה להם הרב ואמר: "בפסח, כולם דואגים לנקות ולהכשיר את הכל לכבוד החג והם שוכחים לפעמים שצריך לשמוח, ואילו בפורים כולם עסוקים בשמחה ובחגיגות שלעיתים שוכחים שפורים
מחצית השקל
כתוב בגמרא ירושלמי שמחצית-השקל בא כדי לכפר על מעשה העגל שהיה במחצית היום (בושש משה לבא) וזה מרומז במחצית השקל עצמו: שקל = שין , קוף , למד - (האותיות המרכיבות את המילה שקל) כל מחצית אות (אמצע האות) = יום. [האמצע של האות שין = י,אמצע האות קוף=ו,אמצע האות למד=מ] יוצא
ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה
"ומרדכי לא יכרע, ולא ישתחוה" (אסתר ג' ב'). במדרש רבה למגילת אסתר (פרשה ז' ח') מסביר רבי לוי מדוע עבר מרדכי את מצוות המלך ולא כרע ולא השתחוה להמן, ומה הוא הסביר למי ששאלו: "אמר להם מרדכי: משה רבינו הזהיר לנו בתורה (דברים כ"ז ט"ו): "ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה", ורשע זה עושה עצמו
ימי פורים אינם בטלים לעולם
"כל המועדים עתידים ליבטל וימי הפורים אינם בטלים לעולם, א"ר אלעזר אף יה"כ לא יבטל לעולם" (ילקוט שמעוני), וכן פסק הרמב"ם בסוף הלכות מגילה שלעתיד לבוא למרות שכל זכרון הצרות יבטל, ימי הפורים לא יבטלו (סוףהלכות מגילה). הרמב"ם שבדר"כ מסיים את הלכותיו בדברי הגדה,אמונה ומוסר ע"מ להראות את חשיבות הנושא, גם כאן משתמש בטקטיקה דומה
גזירות המן ופרשת שקלים
בגמרא במסכת מגילה (דף י"ג) כתוב כך: אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל והקדים שקליהן לשקליו כדתנן ב'אחד באדר משמיעין על השקלים'. ודברי הגמרא הללו זועקים 'דרשני', כי צריך להבין מה השייכות שבין ההשמעה על השקלים לגזירות המן הרשע, וכיצד מצוה זו מעילה לבטל את
משנכנס אדר מרבין בשמחה
אומרת הגמרא במסכת "תענית" (דף כ"ט עמ' א'): "משנכנס אדר מרבין בשמחה". והסיבה נאמרת במגילת "אסתר" (ט' כ"ב): "והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב". ובזכות מה נפך להם היגון לשמחה? בזכות מרדכי אשר הצליח לנצח את המן. ואכן: "מיגון" שווה 109. "לשמחה" שווה 383. ההפרש הוא 274. "מרדכי" שווה 274. (בשם רפי