מגילת אסתר והזהות הכפולה
בני הדור הצעיר בשושן מרגישים שהעולם הפרסי הוא העולם שלהם, הקרב האמיתי במגילה הוא על הזהות הדתית שלהם. הבעיה היא ברמת השאיפות: לאיזה עולם אתה שייך? על מה אתה חולם בלילות?
בני הדור הצעיר בשושן מרגישים שהעולם הפרסי הוא העולם שלהם, הקרב האמיתי במגילה הוא על הזהות הדתית שלהם. הבעיה היא ברמת השאיפות: לאיזה עולם אתה שייך? על מה אתה חולם בלילות?
מה מחפש ספר ששם שמים אין בו בתוך ספרי התנ"ך? התנ"ך עוסק בדיאלוג בין ה' לאדם בכלל ובין ה' לבני ישראל בפרט. זהו סיפור הנבואה. ספר כמגילת אסתר הינו אנטיתזה לכל התפיסה המקראית מפני ששם שמים לא נמצא בו. לכאורה זה ההיפך של המושג תנ"ך. לא רק שאין שם שמים אלא גם במקום שראוי שיהיה, במקום שמתבקש שיהיה, גם שם הוא איננו.
אסתר היא היוזמת והיוצרת בעלילת המגילה, והדרמה האישית שלה נשזרת בדרמה הציבורית ועומדת במרכזה. דומה שדמותה, בניגוד לשאר הדמויות, מתפתחת לאורך סיפור המגילה. אנו נעמוד דווקא על דמותו של מרדכי, שתכניה נראים עקיבים לאורך המגילה.
"כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש, וגדול ליהודים ורצוי לרֹב אחיו, דֹרש טוב לעמו, ודֹבֵר שלום לכל זרעו" (אסתר י', ג). על פסוק זה אומרת הגמרא במגילה: " 'לרוב אחיו' - ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין" (טז:). אך בגמרא לא מבואר מדוע פרשו כמה מחכמי הסנהדרין ממרדכי...
תלמידי רשב"י חשבו ש"הנאה מסעודתו של אותו רשע" היא חטא מספיק שיכול לחייב ולהצדיק עונש של כליה. לאור זאת, נשאלת השאלה: מהי החומרה הגדולה בחטא זה שמצדיקה לגזור כליה ואבדון על עם ישראל?
ליהודי יש מחויבות. הוא צריך לעשות הכל כדי לשנות את המצב, גם כשהוא נראה אבוד לגמרי.
במה זכתה אסתר, שהמגילה נקראת על שמה? לכאורה מתאים יותר היה לקרוא למגילה 'מגילת מרדכי'...
הרבדים הסמויים של מגילת אסתר מזמינים דיון בסוגיות הרלבנטיות היום כמו בדורו של מרדכי.
"ומרדכי לא יכרע, ולא ישתחוה" (אסתר ג' ב'). במדרש רבה למגילת אסתר (פרשה ז' ח') מסביר רבי לוי מדוע עבר מרדכי את מצוות המלך ולא כרע ולא השתחוה להמן, ומה הוא הסביר למי ששאלו: "אמר להם מרדכי: משה רבינו הזהיר לנו בתורה (דברים כ"ז ט"ו): "ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה", ורשע זה עושה עצמו