ברכה שהיא ציווי
"ויברך... את נח... ויאמר להם...", הלשון המורכבת בפסוק זה מעוררת את השאלה האם לפנינו, בפסוק זה, ובכלל הפרשיה, ברכה או אמירה-ציווי?
נח
נושאים בפרשה
נוח, בניו, ופריה ורביה
"ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד את שם את חם ואת יפת" (בראשית ה' ל"ב). נח הוליד את יפת (ראה רש"י על הפסוק) רק בהגיעו לגיל 500. ולמה? כי המצווה היחידה שהיתה עד אז היתה "פרו ורבו" (בראשית א' כ"ח). "פרו ורבו" שווה 500. ומה קורה למי שאינו עוסק בפריה ורביה? על צוויו של