"כתונת בד קודש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגור ומצנפת בד יצנוף, בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם" (ויקרא ט"ז, ד)."ומה תלמוד לומר 'בד' 'בד' ארבעה פעמים? למעט ארבעה כלים שנאמר בהם 'לפני ה''" (ספרא אחרי-מות א', ה-ט). מדרש ההלכה דורש מכך שהמילה "בד" מופיעה ארבע פעמים בפסוק, שהכהן הגדול אינו משתמש ביום הכיפורים בארבעה מתוך שמונת בגדיו:
בפתיחת פרשת יום הכיפורים שבספר ויקרא, מציינת התורה כי עבודת יום הכיפורים היא הדרך שבה יכול אהרן הכהן להיכנס אל הקודש. המדרש רואה בעבודה זו לא רק אמצעי טכני המאפשר כניסה: "הדא הוא דכתיב: 'לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא'... רבנן פתרין קרא (מסבירים את הפסוק) בראש השנה ויום הכפורים. 'אורי' - בראש השנה, 'וישעי'
האם ישנו הבדל מהותי בין הטבילות והקידושים של יום הכיפורים לאלו של שאר ימות השנה, או שההבדל הוא כמותי בלבד - מספר הטבילות והקידושים גדול יותר?
ייתכן שיש להבחין בין שתי בחינות של יום הכיפורים. יום הכיפורים הוא גם יום טוב, אך גם יום כפרה. חלוקה זו אולי גם נראית באופן שבו מתוארים קרבנותיו.
מפשטי הכתובים, אם כן, עולה שיש דווקא עניין להיכנס לקודש הקדשים עם הציץ, החושן, האפוד והמעיל. מדוע, אפוא, קובע הספרא שהכהן הגדול אינו נכנס בבגדים אלו לפני ולפנים?
כחלק מתהליך עבודת הכהן הגדול ביוה"כ נמצאת חובת הכהן להקריב פר חטאת אשר בו הוא מתוודה קודם כל על עצמו וביתו, לאחר מכן על כל קהילת הכהנים, ולבסוף הוא מתוודה על השעיר המשתלח בעד כל עדת ישראל וזאת כחלק מתהליך הכפרה. כפי שמופיע במשניות במסכת יומא, כחלק מתהליך הכפרה על עמ"י, ישנו צורך שיהיו שני
על יום הכיפורים נאמר ש"עצמו של יום מכפר". ביום עצמו ישנה סגולה וכוח לכפרה ומחיקת החטאים. מדרש במסכת יומא (כ.), חושף לפנינו טפח נוסף בסגולתו של זמן זה: "השטן בגמטריא 364 הוא, בימים אלו יש לו רשות לקטרג, ביוה"כ אין לו רשות לקטרג" (מתורגם מארמית). מהי משמעות המדרש? השטן הינו שם כולל לכל הכוחות המפריעים לגילוי