קוה אל ה'
הקב"ה ברא את האדם. הוא מאמין בו והאדם מאמין בקב"ה. אנו מקוים לה' ומנסים לדבוק בו.
הקב"ה ברא את האדם. הוא מאמין בו והאדם מאמין בקב"ה. אנו מקוים לה' ומנסים לדבוק בו.
פעם אחר פעם מציג ר' אליעזר עמדהשלפיה יש להם תקומה: לדור המדבר יש חלק לעולם הבא, עדת קרח עתידה לעלות מן השאול ועשרת השבטים עתידים לחזור מגלותם. לדעתו, לא ייתכן מצב שבמסגרתו אין הזדמנות שנייה לתקן.
ערב היום הגדול של יום הכיפורים, היום הזה היום הקדוש ביותר בשנה, בואו נקבל על עצמנו משהו, בואו ניקח איתנו דבר אחד לפחות מהיום הזה אל השנה כולה, בואו נתחיל "לדבר".
יש זמנים שהתפילה היא בבחינת "תפילה לעני כי יעטף", בבחינת עני, "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו". אדם להבל דמה. אין לו כל בטחון לעוד שעה, והריהו כחרס הנשבר וכחלום יעוף. אבל בעיקר תפילה לעני כי יעטף, מבחינת התסכול שלו: באיזו אופטימיות הסתכל בראשית השנה כלפי העתיד, והנה השנה עברה, ואדם מחפש לראות מה השיג, האם השיג מחצית ממה שקיווה לו?
שתי עצות טובות לגישה ולהתנהגות שלנו לקראת בקשת הכפרה ביום הכיפורים.
אומר האדמו"ר מרוז'ין: לכאורה, יש בעיה בתפילת יום כיפור כשאנחנו מברכים ברכה כמו "ברוך אתה ה', מלך מוחל וסולח לעוונותינו..." וכו'. מהיכן לנו הבטחון שהשנה אכן ימחל לנו ה'? ואם חלילה הקב"ה לא ישלח וימחל, הרי יוצא שברכנו ברכה לבטלה ואמרנו את שם השם לבטלה! אלא שזה כמו אב שמשחק עם בנו, מציע לו תפוח