היום השישי בבריאה הוא היחיד אליו נוספה האות הא ("יום הששי") ויתכן ויש כאן רמז מאת השם יתברך שאומר: קחו לכם את חמשת חומשי התורה - התורה שבכתב (ה), את שישה סדרי משנה - התורה שבע"פ (ששי) יחד עם כל מה שבראתי בששת ימי הבריאה, עם הפנים לשבת קודש (7) וכל זאת במטרה להגיע אל
חז"ל מספרים "רבי פנחס בן יאיר הוה קאזיל לפדיון שבויין פגע ביה בגינאי נהרא (נהר גינאי) אמר ליה גינאי חלוק לי מימך ואעבור בך אמר ליה אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה אני ודאי עושה אמר ליה אם אי אתה חולק גוזרני עליך שלא
כאשר בורא הקב"ה את האדם נאמר עליו שהוא נוצר "בצלם אלו-הים". מה משמעות המושג "בצלם"? על השאלה הזו ניסו לענות מפרשים רבים, וגישתו של הרמב"ם מציעה לראות במה דומה האדם לקב"ה ולהבין שבכך התייחד גם האדם. הרב סולובייצ'יק אומר שמה שאנו רואים בפרקים הראשונים של התורה, הינו שהקב"ה הינו יוצר ובורא. זה מה שמייחד את
איתא בספרים שכשבא הנחש להחטיא את חוה עמד לימינו השטן, הלא הוא הס"מ. ידוע שיש בלשון הקודש אותיות טובות ולא טובות. במילה "נחש" האות נ' טובה (חמישים שערי בינה, וכו') כנ"ל ש' (ש' שבתפילין, שם ש-ד-י וכו'). לעומתן ח=חטא. גם בשמו של הס"מ זוג האותיות הראשונות לא טובות וזוג האחרונות טובות. בפרשת נח כתיב: "כי
"בראשית ברא אלה-ים את השמים ואת הארץ, והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום... ויאמר אלה-ים יהי אור... וירא אלה-ים את האור כי טוב, ויבדל אלה-ים בין האור ובין החשך, ויקרא אלה-ים לאור יום ולחשך קרא לילה, ויהי ערב ויהי בקר יום אחד". בנקודת הפתיחה ובמצב הנתון שורר בעולם חושך ותהו ובהו. הקב"ה ביום
לפי הדרש, כמה ילדים אנו מצווים להביא לעולם? ובכן יש הסבורים שניים לפחות בן ובת. ואולםדרש יפהסובר שלושה! וכי למה? ובכן מצוות הכתוב בתורה בלשון משולשת "פרו ורבו ומלאו את הארץ" משני הורים שמביאים לעולם שלושה כך בעצם מתקיימת מצוות הרבייה. והרי אין מילה ואפילו קוצו של יוד שנכתב ללא מהות וכוונה רוחנית. (בשם ישי
נכתב בספר בראשית שה' ברא את האדם חסר במקצת ממנו כלומר חסר את "התוכנה" להבנה את האות א . האדם יוכל לחקור לשאול ולהבין כפי שנרמז במילה הראשונה בתורה בראשית,מראש תבה ב- ועד סוף תבה -ת, אבל באות א לא ניתנה הבנה, לכן נשאל מה מה מיוחד באות זו. אם נכתוב את האות כמילה - "אלף"
נאמר בפרשה: ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע. נאמר על זה במידרש: לא אמר "כי טוב" ביום השני מפני שנעשתה בו הבדלה בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע, ובמקום שישנה הבדלה אין מקום לטוב. כלומר מכיוון שהיתה הפרדה בין המים למים לא נאמר "כי טוב". נשאלת
ידוע הוא הרש"י הראשון על התורה שמסביר מדוע פתחה התורה דווקא בבראשית, כלומר במעשה בריאת העולם. לכאורה, אומר רש"י בשם ר' יצחק, היה צריך לפתוח ב"החודש הזה לכם ראש חודשים", שהיא המצווה הראשונה (שקיבלו ישראל כציבור) ולא במעשה יצירת העולם, אלא שמגיע סיפור בריאת העולם למקרה שאומות העולם יגיעו ויגידו לישראל "ליסטים אתם שכבשתם ארצות
רש"י על מילה "בראשית" מביא את חז"ל שאומרים שהעולם נברא למען שני דברים שנקראו "ראשית" - למען ישראל שנאמר עליהם "ראשית תבואתה" בירמיהו ולמען התורה שנאמר עליה "ראשית דרכו" במשלי. לכאורה לא ברור למה לקחו חז"ל שתי סיבות ולא בחרו פשוט אחת מהן. (וגם למה לפי זה כתוב בראשית). אלא שאפשר לומר שזה כמו הפירוש