"עלי להקים!": על אחריות וערבות הדדית
במעבר הירדן והכניסה לארץ, בני ישראל נהיים לעם ה'. כמובן, גם במדבר הם היו עבדי ה' והלכו אחריו, אלא שכאן היותם עם ה' מקבלת משמעות חדשה, בשני אופנים: אחריות וערבות הדדית.
במעבר הירדן והכניסה לארץ, בני ישראל נהיים לעם ה'. כמובן, גם במדבר הם היו עבדי ה' והלכו אחריו, אלא שכאן היותם עם ה' מקבלת משמעות חדשה, בשני אופנים: אחריות וערבות הדדית.
הרעיון של ברית הוא הסכם ובו התחייבות של עם ישראל לקיים את התורה. חלק מן ההסכם כולל את ההשלכות של קיום הברית או הפרתה: ברכות או קללות. אם כן, מדוע בספר דברים צריכים לבצע כריתת ברית פעם נוספת, ולהיפגש שוב עם פרשיית הברכות והקללות?
הדגש ששמה התורה על ארץ ישראל במקרא הביכורים שופכת אור חדש על מצווה זו: מוכח ממנה כי הביכורים אינם תודה לקב"ה על הפירות, אלא תודה דווקא על הארץ.
למרות החשיבות הרבה שבכריתת הברית יש כמה אלמנטים מהותיים בברית שלא ברורים די צרכם ומשום מה הכתוב נוקט לגביהם עמימות מסוימת. כך במיוחד ביחס לשאלה היכן בדיוק כרתו ישראל את הברית המחודשת הזו? האומנם בערבות מואב?
הרמב"ן, במיוחד בפירושו לתורה, מציג באופן שיטתי פרשנות היסטורית לתורה. אנו נסקור מספר דוגמאות, ולאחריו נעמיק בפרשנותו לברכות והקללות והשלכותיה עלינו.
"והיה כי תבוא אל הארץ" - כניסתם של בני ישראל לארץ טומנת בחובה סכנה חמורה, ולמעשה סכנה משולשת