לאחר שבני-ישראל יצאו ממצרים, רדפו המצרים אחריהם, עד שטובעו בים-סוף. התורה מספרת שפרעה לקח לצורך המרדף את ``כל רכב מצרים``. כלומר, המצרים השתמשו במרכבות רתומות לסוסים (או לבהמות אחרות), ובאמצעותן רדפו אחרי בני-ישראל. נשאלת השאלה, מהיכן היו למצרים בעלי-חיים, והלוא בהמותיהם מתו במכת דבר? מסביר רש``י, בשם המדרש, שהבהמות הללו היו של אותם מצרים יראי-ה`,
שני כשלונות מרכזיים נכשל עם ישראל בפרשת המן: תחילה, עברו ``אנשים`` (טז, כ) על האיסור המפורש של משה שלא להותיר מן המן עד הבוקר; ובהמשך, ``יצאו מן העם`` ללקוט ביום השביעי, למרות דבריו המפורשים של משה - ``היום לא תמצאוהו בשדה`` (שם, כה). בעקבות כשלונות אלו, טוען הקב``ה כלפי משה: ``עד מתי מאנתם לשמור מצוותי
1. "ויהי בשלח פרעה את העם" (שמות י"ג י"ז). המילים "ויהי בשלח" רומזות למה שיקרה מאוחר יותר על שפת ים סוף, כאשר לאחר מפלתם של המצרים נאמר (שמות י"ד ל"א): "וירא ישראל את היד הגדלה, אשר עשה ה' במצרים, וייראו העם את ה', ויאמינו בה' ובמשה עבדו". "ויהי בשלח" שווה 371.שווה 371. "ה', משה" שווה
כתוב בקריעת ים סוף, פעם אחת "ויבאו בני ישראל התוך הים ביבשה" ואחר כך נאמר בסדר הפוך "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים". כתוב על זה בסה"ק, שהרמז כאן הינו שכאשר אדם נמצא במצוקה קשה - "בתוך הים" - עליו לזכור שישועת השם כהרף עין, כדי שיוכל כך לשוב ל"יבשה", כי זה מה שיכול לתת