גימטריאות לפרשת בשלח

1.  “ויהי בשלח פרעה את העם” (שמות י”ג י”ז). המילים “ויהי בשלח” רומזות למה שיקרה מאוחר יותר על שפת ים סוף, כאשר לאחר מפלתם של המצרים נאמר (שמות י”ד ל”א): “וירא ישראל את היד הגדלה, אשר עשה ה’ במצרים, וייראו העם את ה’, ויאמינו בה’ ובמשה עבדו”. “ויהי בשלח” שווה 371.שווה 371. “ה’, משה” שווה 371. תחילת הפרשה רומזת לנס שיקרה על שפת ים סוף.

2. בתחילת מסע בני ישראל, בצאתם ממצרים נאמר (שמות י”ג י”ז): “ויהי בשלח פרעה את העם, ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים”, וזאת כדי שלא ישובו בני ישראל למצרים, בגלל שפלשתים לא יתנו להם לעבור בשלום (רמב”ן על הפסוק). וסיום המסע מתואר בספר יהושע, כאשר לאחר מעבר בני ישראל את הירדן, מבקש יהושע מהעם לקחת שתים אבנים מתוך הירדן, ואומר להם (יהושע ד’ ה’): “והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו, למספר שבטי בני ישראל”. “ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים” שווה 1596. “והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו” שווה 1596. תחילת המסע וסיומו זהים.

(בשם רפי מגיד)