פרשת הקללות וקריאתה
מה האדם נדרש לעשות כאשר הוא מבין שנשלח אליו מסר מן השמיים?
מה האדם נדרש לעשות כאשר הוא מבין שנשלח אליו מסר מן השמיים?
לכאורה, מי שעובד את הקדוש ברוך הוא רק מתוך יראת העונש יש בזה פגם וחיסרון. נבקש לנסות ולהסביר מדוע גם מידה זו של יראת השכר והעונש יש בה חשיבות רבה לעבודת ה', וממילא אל לנו לזלזל בה.
דווקא מתוך הרשימה המדאיגה של קללות ועונשים, עולים רמזים ליחס של נשיאת פנים כלפינו ולאריכות האפיים שלפני המקום ברוך הוא.
מה מטרת הקללות? גם אם אנו מבינים שיש כח בפרס, ובעונש, כדי לעודד או למנוע, מדוע קללות קשות כל כך? אי אפשר משהו שיעודד לקיים מצוות, אך לא יפחיד? או קצת פחות מ 49 קללות?
כל כח בבריאה נועד למטרה מסויימת, נועד כדי לחבר אותנו, לבורא, למצוה, ולמהות, מעשה המצוה הוא רק האמצעי דרכו אנחנו יכולים להתחיל את תהליך החיבור. אדם הלוקח את מעשה המצוה, והופך אותו למטרה מנותקת ממהותה, דומה הוא ללוקח יהלום, לשימושים נפסדים.
בחלקה הראשון של פרשת בחוקותי מפרטת התורה את השכר הטמון לישראל אם יקיימו את מצוות ה' ואת העונש השמור להם אם יעברו עליהן. הלשון שבה נוקטת התורה היא 'הליכה' בחוקות ה'. בביטוי מיוחד זה, ראו בעלי המדרש פתח להבנה משמעותית יותר של ההליכה בעקבות רצון ה'.
דווקא מתוך הרשימה המדאיגה של קללות ועונשים, עולים רמזים ליחס של נשיאת פנים כלפינו ולאריכות האפיים שלפני המקום ברוך הוא.
כתב רש"י "להפרכם את בריתי - כופר בעיקר, הרי שבע עבירות, הראשונה גוררת השניה וכן עד השביעית, ואלו הן, לא למד, לא עשה, מואס באחרים העושים, שונא את החכמים, מונע את האחרים, כופר במצוות, כופר בעיקר" ואמרו חז"ל "לעתיד לבא מביא הקדוש ברוך הוא ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים, צדיקים נדמה להם כהר
על מילות הפתיחה של פרשת בחוקותי "אם בחוקותי תלכו" מסביר רש"י, שלא מדובר כאן במצוות עצמן, שהלא בהמשך הפסוק כתוב בפירוש "ואת מצוותי תשמרו", כך שהתחלת הפסוק חייבת להתייחס למשהו אחר. מסיק מזה רש"י שהמילים "בחוקותי תלכו" מתייחסות למשי ש"עמל בתורה", כלומר עמל בלימוד התורה. נשאלת השאלה, איך זה שעל לימוד התורה כתוב "אם"? האם