איתא בגמרא במסכת יבמות (דף סב:) "אמר רבי תנחום אמר רב חנילאי כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה". יש להעיר על גמרא זו, דמשמע מכאן, שאדם שהוא רווק אין לו שמחה, ולכאורה המציאות אומר להיפך, דהנה רואים שיש אנשים שהולכים לטיול ושמחים, אוכלים ושמחים, קונים דברים חדשים ויש להם שמחה, אז א"כ מה
אחת הבעיות הקשות בחברה הדתית, כמו בחברה הכללית היא בעיית הרווקות המבוגרת. מאז שנות ה-70 ישנה מגמה של עלייה בגיל הנישואים. בשנת 2001 היה הגיל הממוצע בנישואים ראשונים של גברים בישראל 27, ומאז לצערנו ממוצע גיל הנישואין עולה, ועלייה זו [בנתונים] ירידה היא [מבחינה רוחנית]. כדי לפתור בעיה יש למצוא ולאתר את שורשה הפנימי, ומתוך
בפרקי דרבי אליעזר סוף פרק טז למדנו: ``החתן דומה למלך - מה המלך לובש בגדי כבוד, כך החתן לובש בגדי כבוד כל שבעת ימי המשתה; מה המלך הכל מקלסין אותו, כך החתן הכל מקלסין אותו כל שבעת ימי המשתה; מה המלך פניו מאירות כאור חמה, כך החתן פניו מאירות כאור החמה, שנאמר (תהלים יט,ו): `והוא
הטעם לשבת חתן מובא בפרקי דרבי אליעזר: "ראה שלמה (המלך) שמידת גמילות חסדים גדולה לפני המקום, וכשבנה את בית המקדש בנה שני שערים, אחד לחתנים ואחד לאבלים ולמנודים, והיו ישראל הולכים בשבתות ויושבים בין שני השערים הללו, והנכנס בשער חתנים היו יודעים שהוא חתן, והיו אומרים לו השוכן בבית הזה ישמחך בבנים ובבנות וכו', משחרב
נאמר במדרש: אמר רבי אבהו: נטל הקב''ה כוס של ברכה ובירכן (את אדם וחווה), אמר רבי יהודה בר רבי סימון: מיכאל וגבריאל היו שושביניו של אדם הראשון. אמר רבי שמלאי: מצינו שהקב''ה מברך חתנים ומקשט כלות וכו' (מדרש רבה בראשית ח).
כשהחתן והכלה עושים את דרכם לחופה, הם אינם הולכים לבד, אלא מלווים על ידי הוריהם השושבינים. החופה, אשר מחברת ומאחדת את הזוג הצעיר למשפחה חדשה, מהווה גם פרידה ממשפחותיהם שלהם. פרידות מטבען הן עצובות, אך פרידה זו שונה מכולם. תחת החופה באה יצירת האדם לכדי תכלית, ובכניסתו אליה מביע הזוג את רצונו להצטרף למעגל קיומו
האשכנזים נוהגים ללוות את הזוג לחופה כאשר הם אוחזים בנרות הדולקים בידיהם וזה כנגד הימים בהם נאסרו קיומם של חופה וקידושין, וזוגות יהודיים נאלצו להתחבא ולהתחתן בסתר. על תקופה זו, לאחר חורבן בית שני מסופר:" בימי השמד לא היו יכולים לעשות חופה לעיני כל, והיו עושים העניין בצנעה. ומי שהיו אצלו נרות דולקים על המפתן,
הגמרא אומרת על המשמח חתן וכלה - "רב נחמן בר יצחק אמר: כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים, שנאמר: (ירמיהו ל"ג) כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה'". הקמת משפחה משולה לבית, כאמור בברכות הנישואין "והתקין לו ממנו בנין עדי עד". ולכן גם אמר רבי יוסי (שבת דף קיח עמוד ב) "מימי לא קריתי לאשתי