בשורת שמשון ובשורת יצחק

הדפסה הדפסה

נשים רבות בתנ"ך היו עקרות וזכו בתפילתן לפרי בטן. אנו נתמקד בשתי נשים, אשר בשורת הבן בושרה להן על ידי מלאך: אשת מנוח ושרה אשת אברהם. הדמיון בין שתי הפרשיות מפליא: בשניהם, מתגלה מלאך להורים המאושרים ומבשר להם על הולדת בן. עם זאת, קיימים כמה הבדלים בין שתי הפרשיות:

בשורת יצחק (בראשית י"ח)בשורת שמשון (שופטים י"ג)
אברהם התפלל לבןמנוח ואשתו לא התפללו לבן
המלאך התגלה לאברהםהמלאך התגלה בראשונה לאשת מנוח, ואחר כך פעם נוספת למנוח ולאשתו
אברהם האמין למלאך ושרה צחקהמנוח לא האמין למלאך ואשתו האמינה
המלאכים אכלו מהאוכל שהכין אברהםהמלאך לא אכל מהאוכל שנתן לו מנוח
"שוב אשוב אליך כעת חיה""ולא יסף עוד מלאך ה' להיראות"
מנוח ואשתו הופכים לנזירים אחרי ההתגלות
הבן מיוחס לאברהם ("ותלד בן לאברהם")הבן אינו מיוחס למנוח ("ותלד האישה בן")

באופן בסיסי, ניתן לחלק את שתי הפרשיות לשני חלקים: המפגש עם המלאך, והבשורה על הולדת הבן.

ההבדלים בין התגלות המלאכים לאברהם לבין התגלות המלאך למנוח ולאשתו מלמדים כי ההתגלות לאברהם הייתה ארוע שגרתי, ואילו ההתגלות לבית מנוח הייתה חריגה ויוצאת-דופן. המקרא מעיד "כי לא ידע מנוח כי מלאך ה' הוא", והוא בחן את הדבר באמצעות ניסיון להגיש לו אוכל. לכן, המלאך לא אכל – כדי להוכיח שאכן מלאך הוא. ואכן, לאחר שתי ההתגלויות, המלאך לא הוסיף להיראות אל מנוח ואל אשתו. לעומת זאת, בהתגלות לאברהם – אברהם מאמין מייד למלאכים, הם יושבים ואוכלים ואף מבטיחים לחזור ולהיראות שנית באותו מועד בשנה האחרת.

ייתכן שזוהי גם הסיבה לכך שמנוח ואשתו נאסרים באיסורי נזיר – כי הם פגשו מלאך. ההתגלות הראשונה של המלאך הייתה רק לאשת מנוח, ולכן רק היא נאסרה ביין; ואילו ההתגלות השנייה הייתה גם למנוח, ולכן נאמר לו "מכל אשר אמרתי אל האישה תישמר". הנזירות, אם כן, היא תוצאה של התגלות בלתי-צפויה. נזירות מנוח ואשתו אינה תיקון על חטא ("הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין") או אמצעי להתעלות רוחנית, אלא תגובה להתעלות רוחנית חריגה ולא-צפויה.

שני הבדלים משמעותיים קיימים בין בשורת הבן לאברהם לבין בשורת שמשון: מקבל הבשורה (אברהם / אשת מנוח) וייחוס הבן לאביו ("ותלד בן לאברהם" / "ותלד האישה בן"). ייתכן ששוני זה מלמד על ההבדל בין יצחק, שהמשיך בדרך שהתווה לו אביו, לבין שמשון, שאין אנו יודעים דבר על מעשי אביו. הולדת יצחק הגשימה את בקשת אברהם לבן שימשיך את דרכו, ובכך מילא הקב"ה את בקשתו הפרטית של אברהם למשפחה. ישמעאל לא היה בנו-ממשיכו של אברהם, שהרי גם אחרי הולדתו המשיך אברהם לומר "ואנוכי הולך ערירי". יצחק מיוחס לאברהם כי הוא בנו, היורש את מעמדו ואת דרכו. לעומת זאת, הולדת שמשון לא נועדה למלא את בקשת אביו, אלא להגשים צורך לאומי בשופט שיושיע את ישראל. לכן, לא מסופר שמנוח התפלל להולדתו, והוא אף אינו מיוחס לאביו אחרי לידתו.

(ר' עדיאל זימרן. נשלח במסגרת "יום יום" ע"י ישיבת הר עציון http://etzion.org.il/)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • כיפת ברזל רוחנית
  • דרך ה' ודרך הצדקה והמשפט
  • שמים וארץ שחוברו להם יחדיו
  • אמונתו של אברהם
  • איך ביצע מיכאל שתי שליחויות?
  • מהות ביקורו של הקב"ה את אברהם
  • מביקורת לבנייה
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.