נח לעומת אברהם

התהלכות

אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹֽרֹתָיו אֶת הָֽאֱ-לֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ. (ו’, ט)

חז”ל והמפרשים דנו במידת צדיקותו של נח, והשוו אותו לאברהם אבינו:
בדורותיו – יש מרבותינו דורשים לשבח: כל שכן אילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר. ויש דורשים לגנאי: לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב כלום. (רש”י שם)

אך עצם הדיון מעלה שאלה עקרונית: מה זה משנה אם נח היה יותר או פחות צדיק מאברהם? כל אחד עשה כפי שעשה, לפי יכולתו ומידותיו, בהתאם לזמן ולמקום שחי בו; למה השוואות עוזרות?

על מנת להבין את ההשוואה, נעיין בשני מדרשים מוכרים, העוסקים ביחס שבין נח ואברהם. שניהם מדגיש את ההבדל בין תיאור נח כאיש ש”את הא-להים התהלך”, לבין הציווי כלפי אברהם “התהלך לפני והיה תמים”:
אֶת הָאֱ-לֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ – רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה.
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר מָשָׁל לְשַׂר שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן אָמַר לַקָּטָן הַלֵּךְ עִמִּי וְאָמַר לַגָּדוֹל בּוֹא וְהַלֵּךְ לְפָנָי. כָּךְ אַבְרָהָם שֶׁהָיָה כֹּחוֹ יָפֶה: הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים, אֲבָל נֹחַ שֶׁהָיָה כֹּחוֹ רַע, אֶת הָאֱ-לֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ.
רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר מָשָׁל לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהָיָה מִשְׁתַּקֵּעַ בְּטִיט עָבֶה, הֵצִיץ הַמֶּלֶךְ וְרָאָה אוֹתוֹ, אָמַר לֵיהּ עַד שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּקֵּעַ בְּטִיט הַלֵּךְ עִמִּי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֶת הָאֱ-לֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ, וּלְמָה אַבְרָהָם דּוֹמֶה לְאוֹהֲבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ מְהַלֵּךְ בַּמְּבוֹאוֹת הָאֲפֵלִים, הֵצִיץ אוֹהֲבוֹ וְהִתְחִיל מֵאִיר עָלָיו דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן, הֵצִיץ הַמֶּלֶךְ וְרָאָה אוֹתוֹ, אָמַר לוֹ עַד שֶׁאַתָּה מֵאִיר לִי דֶּרֶךְ חַלּוֹן בּוֹא וְהָאֵר לְפָנַי. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם, עַד שֶׁתְּהֵא מֵאִיר לִי מֵאַסְפּוֹטַמְיָא וּמֵחַבְרוֹתֶיהָ, בּוֹא וְהָאֵר לְפָנַי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. (בראשית רבה ל’, י)

נח מגיע בדורות שאחרי חטא אדם הראשון והגירוש מגן עדן. החטא הוריד את האנושות למדרגה נמוכה מאוד: הרמח”ל כותב ש”אדם הראשון קודם חטאו היה במצב עליון מאד ממה שהוא האדם עתה… והנה בחטאו ירד מאד ממדריגתו” (דרך עץ החיים ב’, ד). אולם, למרות המכה הקשה – החטא היה בר תיקון. על הדורות שבאו אחרי אדם הוטלה המשימה להרים את האנושות חזרה למקומה הראוי. היתה להם בחירה מה לעשות – והיה עליהם “להרים את הכפפה” ולהכניס משמעות חיובית לחייהם, על מנת לתקן את העולם.

נח היה יכול להביא את האנושות למקום טוב יותר, כמו שהיה צריך אחרי חטא האדם הראשון. אבל הוא לא עשה זאת – הוא היה פסיבי והלך אחרי הקב”ה. אברהם היה אקטיבי, וכביכול עזר לקב”ה בעת צרה – הוא הראשון שקרא בשם ה’, ורתם את האנושות לטוב: “כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה’ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט”.

הפספוס של הדורות הבאים

אחרי חטא האדם הראשון, האדם קולל: “וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ… בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם” (ג’, יח-יט). הדורות שלאחר מכן ניסו להטיב את חייהם על ידי הקלת עול המלאכה.

מצד אחד עמדה שושלת קין המפוארת: יצאו ממנו “אבי יושב אוהל ומקנה”; “אבי כל תופס כינור ועוגב”; “לוטש כל חורש נחושת וברזל”; על קין עצמו נאמר שבנה עיר – מדובר בהתפתחויות טכנולוגיות דרמטיות במיוחד, שללא ספק קידמו את האנושות רבות.

התקדמויות אלו הם חשובות – ה’ הרי ברא את העולם “לעשות”. אבל עם הקלת המלאכה בא הרבה זמן פנוי, וכאן בני הדורות האלו חטאו: הם לא הכניסו משמעות לחייהם. השיפורים החומריים חשובים מאוד – אבל היה חייב לבוא איתם גם תיקון רוחני, יציקת תוכן.

גם בשושלת המקבילה, צאצאיו של שת, היתה התפתחות דומה: למך קורא לבנו ‘נח’ כי “זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ” (ה’, כט) – רש”י מפרש שהוא חידש את המחרשה, כלי שעוזר לחיים החומריים אבל לא הרוחניים. גם במגדל בבל יצרו חומרים חדשים: “וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאֶבֶן וְהַחֵמֶר הָיָה להם לְחֹמֶר” (י”א, ג). עם כל זאת, הפספוס הוא שהתקדמות רוחנית לא הגיעה עד אברהם.

נמצא, אם כן, שאברהם אבינו ונח הם שונים לגמרי: נח היה יכול לקדם את בני דורו – ואף עשה זאת בחומר – אך לא פעל במישור הרוחני, ולא הצליח לקדם את האנושות ולהתחיל לתקן את העיוות שנגרם בעקבות חטא עץ הדעת; רק אברהם אבינו עשה זאת.

(הרב ברוך גיגי. נשלח ע”י ישיבת הר עציון. לע”נ פנינה בת ר’ אהרן (למשפחת פריירייך) ע”ה. כל הזכויות שמורות לישיבה ולרב)