אהבה במקום קנאה (לפרשת תולדות ולהפטרת שבת ערב ראש חדש)
שלא כמו עשו, יונתן מלמדנו כיצד יש לוותר על הכבוד, וכיצד יש לאהוב ולמסור את הנפש האחד כלפי רעו הטוב ממנו
תולדות
נושאים בפרשה
הלעיטני נא מן האדם האדם הזה
"הלעיטני נא מן האדם האדם הזה" 1)מה זה נא? 2)נזיד עדשים מבושל, צבעו אדום? 3)מה פתאום מבקש עשו בלשון 'נא' ממש לא מתאים לו כמו שאמר אח"כ "יקום אבי..." תשובה אחת. 'נא' שבכאן פירושו חצי מבושל. כמו בעניין קרבן פסח. נמצא שעשיו, לחוץ היה לאכול מיד בעוד התבשיל חצי מבושל שצבעו עדיין אדום וזאת בדרישה
תשובה
מה יכולים אנו ללמוד מדמותו של יצחק אבינו?
ויתרוצצו הבנים בקרבה
מדוע בעצם דאגה רבקה? האין זה טבעי שמרגישים את העובר? מה מהות ההסבר של רש"י על העניין?
"אברהם הוליד את יצחק" – על בחירה חופשית וכחה של ליצנות
בכל מקום שבו נעשה נס על-טבעי גדול וברור, מותיר ה' גם אפשרות לאדם אפשרות לטעות ולהכחיש את גודל הנס, וזאת מתוך מטרה שתיוותר בידי האדם חופש הבחירה להאמין בה' מתוך רצונו החופשי ומתוך החלטה פנימית של בחירה חופשית, ולא מכח הנס הגלוי...
ברכותיו של יצחק ליעקב
לדברי המדרש אין הבדל עקרוני בין שתי הברכות של יצחק ליעקב, והברכה השנייה באה רק לאמת ולחזק את הברכה הראשונה. ברם, ניתן להציע הסבר אחר לכפילות הברכות, המתחשב גם בהבדלים השונים ביניהן.
"ויבז עשו את הבכרה" – בין תמורה לייעוד
מה ראה יעקב לקנות את הבכורה מעשיו? ומה הועילה בעצם קניית הבכורה ליעקב?
"ותלך לדרוש את ד' " (כה, כב)
אומר רש"י: "ותלך לדרוש" - לבית מדרשו של שם , "לדרוש את ד' " - שיגיד לה מה תהא בסופה. יש לשאול שתי שאלות על דברי רש"י: 1. למה הלכה לבית מדרשו של שם ולא הלכה לאברהם שעדיין היה חי? 2. מדוע רש"י כותב "שיגיד לה מה תהא בסופה", הרי היא נצטערה על העובר וצריך
חפירת הבארות
התורה מספרת לנו באריכות בפרשתנו את עניין חפירת הבארות על ידי יצחק ועבדיו. בתחילה מספרת התורה שאת כל הבארות שחפר אברהם, סתמו אותם הפלשתים. לאחר מכן בא יצחק וחופר את כל הבארות שחפר אברהם, אלו שכאמור נסתמו בעפר על ידי פלישתים. אז חופרים עבדי יצחק בנחל ומוצאים שם באר מים חיים אך רועי גרר רבים
ברכה מתוך שמחת הנפש
מדוע בקש יצחק מטעמים לפני ברכתו? בארו הראשונים שבקש לענג את גופו כדי שתיהיה נפשו שמחה ומעונגת, כי כאשר מתחזקים כוחות הגוף , מתעוררים כוחות הנפש, ומתוך שמחת הנפש תחול עליו רוח הקודש, כמו שאמרו חז"ל: "אין השכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות אלא מתוך שמחה שנאמר (מלכים ב,ג ) ויהי כנגן המנגן
כוונתה של רבקה
כאשר בוחנים את המעשה בו מצליח יעקב להשיג את הברכה מאביו, ברורות כוונותיהם של רוב הדמויות, חוץ משל רבקה. לא ברור מדוע מנסה רבקה להניע את יעקב לגנוב את הברכה. לאיזו הצלחה יכלה כבר לצפות מהמעשה הזה? האם באמת חשבה להטעות את יצחק, אדם בעל רוח הקודש? האם באמת ציפתה שאחרי שהמרמה יתברר (והלא ברור
קנאת הגוים מחזירה את העם היהודי לעצמו
כאשר יצחק מצליח יותר מדי בעיני הפלישתים, פונה אליו אבימלך ואומר לו "לך מעמנו, כי עצמת ממנו מאוד". אומר על זה הרש"ר הירש - הפסוק הזה בעצם רומז על האופן שבו עם ישראל שומר על תפקידו לקראת הגאולה. אותה קנאה עצמה של הגוים, בהצלחתו של ישראל היא אחד מהמכשירים של ההשגחה להציל את עם ישראל.
עשו לא היה רשע מבטן
פרשת תולדות מספרת על לידתם וחייהם של יעקב ועשיו. על הפסוק "ויתרוצצו הבנים בקרבה" אומרים חז"ל שכבר בהיותם ברחם אימם נתגלו אצל יעקב ועשיו נטיות מנוגדות - יעקב נמשך לבית-המדרש, ואילו עשיו נמשך לבית עבודה-זרה. כמו-כן אומרים חז"ל, שהשניים רבו סביב "נחלת שני עולמות". נשאלת השאלה מדוע הייתה ביניהם מריבה בעניין זה, והלוא השאיפות השונות של
מדוע נקרא עשו אדום?
התורה אומרת שעשו אדום משום שביקש מיעקב לתת לו מעט מ"האדום האדום הזה". זה נראה מעט מוזר. בגלל צורת הביטוי הזו נקבע בתורה שמה של אומה שלמה? בגלל האפיזודה הזו? חז"ל מפרשים שיעקב הכין את נזיד העדשים ליצחק אביו מפני שאברהם נפטר באותו היום. נהוג שמנחמים אבל בתבשיל של עדשים. ברור שגם עשו ידע שאברהם