ככל הנראה, היו דתן ואבירם מנהיגים עוד קודם פרשת קורח, ומראש היו אופזיציה להנהגת משה. אם כן, יש לשאול כיצד הגיעו לרמה השפלה ביותר של נהנתנות, של מרדף אחר "שדה וכרם"? מדוע לא נשארו בעמדתם הרמה, ונאבקו על שאלות של אידיאולוגיה והנהגה?
התורה לא מספרת לנו מה היו המניעים של קרח, אבל המדרשים מלאים בסיבות ובמוטיבציות למעשיו, ומתבססים על רמזים החבויים מתחת לפני השטח בפסוקים. נדמה שישנם שלושה כיוונים מרכזיים במדרשים...
כשהעשירות הרבה של האדם באה רק בעקבות עמל ויגיעה רבים עליהם, האדם מקמץ ושומר על הרכוש עליו עמל, להבדיל מרכוש אותו קיבל ללא עמל
מקטירי הקטורת, השואפים ליתר רוחניות ולהוצאת החול מן הקודש, נענשים בשריפה, שבה הגוף כלה והופך לחוסר ממשיות. דתן ואבירם, שרדפו אחרי החומר ושאפו להוצאת הקודש מן החול, נבלעו באדמה החומרית והפכו חלק מעפר הארץ, יחד עם הרכוש שכה רדפו אחריו.