חמץ ומצה בפסח ובקרבנות
מתוך שהחמץ הוא סוף התהליך הוא אסור בפסח ומחויב ביום הבכורים.
מתוך שהחמץ הוא סוף התהליך הוא אסור בפסח ומחויב ביום הבכורים.
הקרבנות הראשונים שהוקרבו בעולם לא הוקרבו מתוך חיוב או מתוך רצון לכפרה, אלא מתוך רגש של הודיה על הטוב שה' גמל עם האדם. בעקבות רגש זה האדם רוצה לתת משהו משלו לה'. קרבן התודה הוא הקרבן "הוותיק" ביותר, ובעל המשמעות המקורית ביותר של הקרבן.
הכלל שטבעה התורה דורש בחינה - מתי מותר להקריב חמץ (ודבש פירות) ומתי אסור לעשות זאת?
מהו הקשר בין הכרת התודה להשכנת השלום הנרמזת במלה שלמים?