שראוי לערוך את הסדר בפינת הישיבה דרך חירות, מהקידוש ועד אחרי אכילת מצה ומרור, ולהכין שולחן קטן לכל עורך סדר עם קערת הסדר והמצות. בשעת שתיית הכוסות ואכילת המצה ראוי להישען לאחור ולהטות לשמאל מעט, ואם מוסיפים כריות מה טוב.
נדמה שבליל הסדר יש חריגה משמעותית מכך: ליל הסדר מלא בעניינים מחשבתיים כחלק מן הדרישות ההלכתיות. החריגה הזו בולטת, משום שלרוב הנטייה היא 'להוציא' עניינים אלו מהגדרת המצווה ולהשאירם במישור המחשבתי בלבד – ואילו בליל הסדר יש נטייה הפוכה, דווקא 'להכניס' אותם למישור החיוב ההלכתי.
בשמיעה ראשונה "ושמחת בחגך" נשמע לנו כלשון ציווי, אך ניתן לשמוע את אותן שתי מילים גם בגוון צליל שונה שמשמעותו סיבה ותוצאה. יתכן והתורה רומזת לנו שהופעת השמחה בחג היא מדד לאמונה, לאהבה וליראת השמים שהאדם הפגין במהלך השנה וכשזוהי הסיבה, השמחה היא התוצאה. בחג הפסח אנו מצווים להסב באכילת שלושה עד חמישה כזיתות המצה
עיון הלכתי על עניין 4 כוסות
בחג הפסח אנו מצווים להסב באכילת שלושה עד חמישה כזיתות המצה ושתיית ארבע כוסות היין במהלך ליל הסדר. המצה האמצעית שממנה בוצעים את האפיקומן היא אחד ממוקדי העניין המרכזיים בחג הקדוש. את האפיקומן אנו אוכלים לזכר קרבן הפסח, שהיה שה, כבש או עז, והיו מקריבים אותו בבית המקדש. בספר דברים טז, פסוק יד כתוב: "ושמחת,
במאמר נכבד זה נסקור בהלכה ובאגדה את העניין המיוחד הזה בו יש לנו את החיוב בהוראת החכמים, לשתות בהסיבה בליל הסדר ארבע כוסות יין.
http://david-k.jimdo.com מדוע תיקנו 4 כוסות כנגד 4 לשונות גאולה,יכלו לקחת 4 מצות? ועוד, למה בנוסח "מה נשתנה" אין שאלה על 4 כוסות? ועוד, מדוע שר האופים קיבל עונש מוות כשכל עוונו היה שבטעות נכנסה לו אבן לאוכל, וזה היה עוד במטבח, ואילו שר המשקים שהגיש לפרעה את הכוס עם הזבוב עונשו היה רק בכלא? ועונה
ארבע כוסות משום מה?