ארץ ישראל תובעת מאתנו הקרבה
מה זיקת פרשת הקרבנות לפרשתנו, העוסקת בהכנות לקראת הכניסה לארץ? כביכול נעקרה פרשה ממקומה, מספר ויקרא – ספר הקרבנות – ונכתבה בפרשתנו!
פינחס
נושאים בפרשה
השייכות של יחידים למשפחות
המפתח להבנת אופיו המיוחד של המפקד בפרשת פנחס הוא תפקידן של המשפחות, המודגשות באופן בולט כל כך לאורך המפקד.
הנהגת מעבר
אנו רגילים בתורה לצמד משה-אהרן ולפתע לזמן קצר נוצר לו צמד חדש – משה-אלעזר. מה הטעם ב"ממשלת מעבר זו"? היה לכאורה הגיוני יותר שמשה ימות יחד עם אהרן ויהושע ימונה במקביל לאלעזר הכהן.
משמעותו של התמיד
עיון בשתי הפרשיות בהן הוזכר התמיד, מוליד הבנות שונות באשר למהותו.
הציווים לקראת הכניסה לארץ
בעבר, נדמה היה לי שפרשת פינחס מכילה אוסף אקראי של סיפורים ומצוות שאין ביניהם מכנה משותף. אך נראה שיש בין חלקי הפרשה מכנה משותף והוא – הכנות לכניסה לארץ.
חלוקת הארץ
שתי הצעות עולות בדברי התנאים: אפשרות אחת היא שהארץ התחלקה בין האנשים שיצאו ממצרים (והם הורישו את הזכות הזאת לבניהם), ואילו אפשרות אחרת היא שזכות הקנין בארץ התחלקה באופן ישיר בין האנשים שזכו להיכנס אליה. לכאורה, יש מקום לתמוה על חסרונה של אפשרות שלישית, מתבקשת יותר, שכלל אינה מוזכרת בדברי הגמרא. הקב"ה הרי הבטיח את הארץ לאבות האומה - אברהם יצחק ויעקב. ניתן היה לצפות שחלוקת הארץ תתבסס על מעבר הארץ בירושה מאב לבנו, החל בדור האבות ועד לדורם של הנכנסים לארץ. בעליה הראשוניים של הארץ לא היו יוצאי מצרים ולא באי הארץ, אלא אבות האומה, שעימם כרת הקב"ה ברית על ארץ ישראל. לפי כיוון זה, המפתח לחלוקת הארץ צריך היה להתבסס על הפעלת כללי הירושה הרגילים, כאשר המוריש הוא אברהם, כפי שמקובל בכל משפחה רגילה.
החלק היחסי
ד' יתברך הסביר למשה רבינו כיצד לחלק את הארץ לי"ב השבטים ככתוב: "לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ" (במדבר כו, נד), היינו שיהיה יחס שווה בין מספר הנפשות שבכל שבטי י-ה לבין גודל הנחלה שיקבלו, כשמוסר ההשכל שיוצא מכאן הוא שאם אלו הם פני הדברים כשמדובר בענינים חומריים כמו שטחי האדמה שיש בעולם הזמני הזה
פרשת התמידין והמוספין כחלק מפרשיות המשכן שבספר במדבר
הופעתה של פרשת המוספין בספר במדבר, בחלקו המאוחר של ספר זה העוסק בקורות הדור הנכנס לארץ בשנה הארבעים, לאחר המפקד שנועד להכין את חלוקת הארץ לנוחלים אותה ולפני פרשות המהוות אף הן הכנה לכניסה לארץ ולהתנחלות בה – הופעת פרשה זו במקום זה מעוררת תמיהה...
מפקד פינחס ומפקד במדבר
המפקד של פינחס הוא מפקד משפחות לנחלה, בניגוד למפקד של במדבר, שהיה מפקד של יוצאי צבא. לכן בפרשתנו נמנות המשפחות, ואילו בפרשת במדבר נמנים יוצאי הצבא.
פני משה ופני יהושע – חמה ולבנה במלכויות
נאמר בתלמוד : "מהודך - ולא כל הודך. פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה, זקנים שבאותו הדור אמרו: אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה". למה התאוננו הזקנים שבדור ואמרו אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה, הלוא לא קם בישראל כמשה עוד? מהי אפוא הבושה שתלמידו ומשרתו יהושע הוא פחות ממנו?