הצמי"ד שיביא את המשיח
כדי לזכות לגאולת עולמים שלמה ברחמים בחינת אחישנה שבה יבוא המשיח מוקדם יותר אנו צריכים לתקן את כל חטאי הלשון וביניהם לשון הרע שמלמדת על אותה שנאת חינם שמחמתה חרב ביהמ"ק השני.
כדי לזכות לגאולת עולמים שלמה ברחמים בחינת אחישנה שבה יבוא המשיח מוקדם יותר אנו צריכים לתקן את כל חטאי הלשון וביניהם לשון הרע שמלמדת על אותה שנאת חינם שמחמתה חרב ביהמ"ק השני.
התעלומה הגדולה של חוקת התורה היא החוקיות ההפכפכה של הפרה האדומה - זו שמטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים. את שורשי התכונה הכפולה הזו אפשר למצוא בתכנים שמייצגים מרכיבי מי החטאת - האזוב והארז.
מצווה זו, שהיתה נדירה אף בזמן המקדש, ניתנת ליישום רעיוני בכל זמן: "כמו שאומרים כל תלמידי הבעש"ט בשמו, שכל התורה צריכה להימצא תמיד בכל זמן בדרך חכמה ושכל, שיש ללמוד מכל מצווה רמיזתה" (כתר שם טוב ח"ב י"ח ע"א).
רבו הפרושים והקושיות בשאלה מה היה חטאם של משה אהרון בפרשת מי המריבה, חטא שהתורה אינה מפרשת...
לפרשת "חקת", ספר "במדבר" כתוב בפרשתנו: "וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב, כי בא ישראל דרך האתרים, וילחם בישראל וישב ממנו שבי". חז"ל מסבירים ש"הכנעני" זה עמלק, ו"דרך האתרים" היא "דרך התרים", כלומר הדרך בה באו וחזרו המרגלים ששלחו ישראל לתור את הארץ, ואחרי חזרתם הם ייאשו את ישראל מלהיכנס אליה. עמלק חש בחולשת ישראל בגלל המרגלים, וזה עודד אותו
כאשר מזים את מי פרה אדומה כדי לטהר את מי שנטמא טומאת מת כותבת התורה "ולקח אזוב", ובעזרת האזוב להזות את המים. אומר על זה בעל "בארות המים" - טעמי המקרא על המילים הללו הם ``קדמא ואזלא``. אזוב מסמל את מידת הענווה, כדברי חז``ל: ``ישפיל עצמו כאזוב`. הדרך להגיע למידת הענווה רמוזה בטעמי המקרא - יש לדעת