מי מריבה – אקטיביות ופסיביות דתית
לבני ישראל לא היה קשר ישיר עם הקב"ה, והם אף פעם לא דיברו ישירות איתו. אפילו בהר סיני משה מתווך ביניהם כל הזמן. זו הסיבה שהעם לא עושה את הדבר הטבעי – התפילה לה'.
חקת
נושאים בפרשה
ועל נסיך שבכל יום עמנו
לפי חז"ל הנחש על נס (מוט) הוא אמצעי להשתעבדותו של המוכה לאביו שבשמים. ואולם מדוע הדבר צריך להיעשות דווקא באמצעות נחש?
התבגרות ועצמאות
נדמה שחלו התקדמות ושינוי בבגרותו הרוחנית של עם ישראל; משה לא הצליח להבחין בהם, ועל כן נפל על פניו ואחר כך הכה בסלע מבלי לנסות ללמד מוסר את בני ישראל, ועל כך כעס עליו הקב"ה.
מנהיג או אומֵן
ההכאה במקום הדיבור, ההכאה פעמים והדיבור הלא מדויק, כולם יכולים להיראות כביטויים שונים של הלך הרוח הפנימי שלהם. אם נוכל להבין את הלך הרוח שלהם, נוכל להבין את החטא באופן רחב ועמוק יותר.
תלמוד גדול, שתלמוד מביא לידי מעשה
איך יתכן שמשה ילמד משהו את הקב"ה, הרי הוא יודע הכל?
ודברתם אל הסלע לעיניהם
משה היה אמור לכנס עצרת תפילה בעקבות המחסור במים, מתוך תפיסה שכאשר יש מחסור במים הפתרון הראוי הוא דיבור ישיר אל ה'. תפישה זו לא הייתה שייכת רק בימי חז"ל אלא גם לאורך כל הדורות. זקני ירושלים היו מספרים שבמקרה שבורות המים היו מתחילים להתרוקן בתמוז, הפתרון היחיד שעמד לרשותם הוא אמירת תהלים. כך גם במי מריבה הייתה אמורה להיות עצרת תפילה המונית לה' על המחסור במים.
"לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ": תלונות דור ההמשך
למסע במדבר היו אף כוונות נלוות, בדמות ניסיונות לעם בטרם הגיעו לארץ המובטחת.
"כי אין לחם ואין מים" – על חשיבות האמונה במחר
על שתי הטרוניות שעולות בפרשה ועל דברים שעמדו מאחוריהן
בארה של מרים
מספרת התורה בפרשתנו על מות מרים ועל התוצאה המיידית של מיתה זו - העלמות הבאר ומחסור במים לעם ישראל. אומר בעל ה"כלי יקר" שבני ישראל נענשו כיוון שלא הספידו כראוי את מרים. ומביא ראיה לדבריו שהרי במות אהרון כתוב : "ויבכו את אהרון שלושים יום[כ כט] ובמות משה "ויבכו בני ישראל את משה... שלושים יום