מה טבו אהליך יעקב
בדברי בלעם עדים אנו לשינוי פתאומי וקיצוני באווירה: לאחר נזילת המים מן הדלי טיפין טיפין, בשקט ובשלווה, מופיע פתאום נחשול אדיר, פרץ-מים, מים רבים אדירים,והסערה מתגברת.
בלק
נושאים בפרשה
"לא תלך עמהם" – על החובה לברך באהבה
גם אם אסר ה' על בלעם לקלל את ישראל, מה אכפת לה' אם יברך את ישראל?
המלחמה התמידית באידיאולוגיה של פעור
מה גרם לבני ישראל, שבלעם שיבחם זה לא מכבר על כך שלא אימצו מנהגים סוטים מעמים אחרים להיכשל בעבודת האלילים של פעור, שהיא מוזרה במיוחד?
"קום לך איתם" – השנאה כמתכון לכשלון
נראה שיותר משבלק ביקש להבטיח את שלומה המדיני של מואב, ביקש בלעם לקלל את עם ישראל
"אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב" (כד, יג)
מפרש"י "למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים", כתוב בפרקי אבות "עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו, עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע", ויש לשאול מדוע לא הדגישו את ההבדל היסודי והברור, שתלמידיו של בלעם הרשע חסרי כל אמונה, ואילו תלמידיו של אברהם אבינו הם מאמינים בד' ובהשגחתו?
למען דעת צדקות ה'
השבוע נקרא בתורה בפרשת השבוע את פרשת בלק, שנצטווינו עליה בדברי הנביאים לזכור אותה תמיד, וכמו שאומרים בפסוק שבהפטרה: "עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות ה' ". הנביא מגלה לנו כאן שעם ישראל היו בסכנה גדולה מאד, אילו ח"ו היתה
אמירת 'מה טובו אהליך' תפילת שחרית
המנהג כפי שנדפס בסידורים, לומר בבוקר מיד עם הכניסה לבית הכנסת, את הפסוק 'מה טובו אהליך יעקב'. ומנהג זה, מקורו בקדמונים והובא בסידור רב עמרם גאון ובמחזור ויטרי. אך המהרש"ל פקפק באמירת פסוק זה, וכך כתב (שו"ת מהרש"ל סי' ס"ד): "ובבוקר כשאני בא לביהכ"נ מתחיל אני בפסוק 'ואני ברוב חסדך וכו' ומדלג הפסוק הראשון מה
איך בדקו מואב את בלעם?
כתוב בפסוק: "וקסמים בידם"(במדבר כ"ב ז´). ואומר רש"י כאן "דבר אחר: קסם זה נטלו בידם זקני מדין אמרו אם יבא עמנו בפעם הזאת יש בו ממש ואם ידחנו אין בו תועלת לפיכך כשאמר לינו פה הלילה אמרו אין בו תקוה וגו´". המעיין בלשונו של רש"י יראה דבר מוזר, שבתחילה כותב לשון "תועלת", ואח"כ כותב לשון
מדוע פחד מואב מישראל?
לאחר ששמע בלק מלך מואב על התבוסה שנחל האמורי מבני ישראל על אשר לא רצו לתת לבני ישראל לעבור בגבולם, כתוב בתורה "ויגר מואב מפני העם מאוד" שמועה זו גרמה למואב לפחד מאוד מבני ישראל. האם פחדו של מואב היה מוצדק? הרי לא היתה צפויה למואב כל סכנה מישראל כיוון שבני ישראל נצטוו מפי הגבורה
חד הפעמיות של בלעם
היאך ניתן בו, בבלעם, כוח עצום כזה - "אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר", עד כדי הצורך (כביכול) של הקב"ה לנקוט אמצעים נגד הבל פיו של אותו רשע? אמנם, ביארו לנו חז"ל כי הקב"ה ביקש למנוע מאומות העולם טענת "קיפוח", כאילו אם היה להם נביא כמשה - היו כולם צדיקים, כולם ישרים וכולם עוסקים בתורה
לימוד מנהיגות – מבלק
בפסוק כתוב "וירא בלק בן צפר את כל אשר עשה ישראל לאמורי".כאן מוזכר "וירא בלק" סתם, ורק כעבור שני פסוקים אנו למדים כי "בלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא". כשם שאנו מצווים ללמוד חריצות מן הנמלה, צניעות מן החתול וכדומה, כך אומרת לנו התורה ללמוד מאומות העולם כיצד בוחרים מנהיג לשעת מלחמה: "וירא בלק",
ממי פחדו בני מואב?
הפסוק אומר "ויגר מואב מפני העם...ויקץ מואב מפני בני ישראל". ידוע, שכל מקום שנאמר "העם" - הכוונה לפחותים ולפשוטים, וכל מקום שנאמר "בני ישראל" - הכוונה למובחרים שבעם. ואם כן, מדוע נקט ברישא "העם" ובסיפא "בני ישראל"? אלא, באמת מתחילה יראו בני מואב מפני הפשוטים, אשר חשבו את עצמם "כי רב הוא", ולא כיבדו את
הרסן והחכה בפי בלעם
כתוב בפסוק: "אך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה" (במדבר כ"ב\כ'). רש"י מבאר בפסוק ט"ז, "וישם דבר בפיו - ומה היא השימה הזאת?... ונתן לו הקב"ה רסן וחכה בפיו כאדם הפוקס בהמה בחכה להוליכה אל אשר ירצה. אמר לו על כרחך תשוב אל בלק". ידוע כי המלה "אך" באה תמיד למעט, והמלה "את" -
האמנם לא אוכל כבדך?
כתוב בפסוק: "למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך" (במדבר כ"ב\ל"ז). שתי תמיהות יש כאן: האחת - על השאלה, שהרי בסופו של דבר אכן בא אליו בלעם; והשניה - על תשובתו של בלעם , אשר לכאורה אינה ממין השאלה: "הנה באתי אליך... הדבר אשר ישים א-לקים בפי אותו אדבר". אלא, באמת היה גם בלק
מיהו המבורך?
לפרשת "בלק", ספר "במדבר" בפרשתנו בלעם מברר מול הקב"ה האם מותר לו לקלל את ישראל, והקב"ה עונה: "לא תאר(=לא תקלל) את העם, כי ברוך הוא". לכאורה לא ברור מה עונה לו הקב"ה? הרי זה כמו אדם השואל את חברו: "האם אפשר לקחת את הכסף של משה?" וחברו עונה: "אתה לא יכול לקחת את הכסף של
מות ישרים, וחיי ישרים
על הפסוק שאמר בלעם "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל. תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו", כתב רש"י "תמות נפשי מות ישרים - שבהם". ובמדרש כתוב שהתכוון למשה רבינו. והאור החיים הקדוש מסביר שישנם אנשים שרוצים לחזור בתשובה אבל יודעים שלא יוכלו להחזיק מעמד בתשובה ולכן מבקשים לחיות את כל חייהם ברשעות לפי
כוח הדיבור
בלק פחד וביקש דרך להביס את ישראל. הוא לא פנה למומחי צבא כי אם אל בלעם. וכי מה כוח יש בו בבלעם להילחם בישראל? אכן, יש בו כוח וכוחו בפיו - ``כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר`` (כב,ו). לפעמים כוח הדיבור גדול יותר מהכוח שבמעשה. גם מי שנכנס למצוות, הרי הוא מעתה מצווה ועושה.
אברהם ובלעם
במסכת אבות נאמר ששלוש מידות אפיינו את תלמידיו של אברהם אבינו, ומנגד שלשה מידות אפיינו את תלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה, רוח נמוכה, ונפש שפלה מידות תלמידיו של אברהם אבינו, ועין רעה, רוח גבוהה, ונפש רחבה מידות תלמידיו של בלעם הרשע. ישנן סיבות רבות להשוואה דווקא בין אברהם לבלעם. אחת מהן היא ההקבלה בין