לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמיים

" לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמיים" (קהלת ג.א)

"מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בינך יוסף, שמני אלוקים לאדון לכל מצרים רדה אליי אל תעמוד" (בראשית מה. ט)

"והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים, ואת כל אשר ראיתם, ומיהרתם והורדתם את אבי הנה" (שם. יג)

עשרים ושתים שנה יוסף במצרים, ולא ממהר לשלוח שליחים לאביו, ולהודיע לו שהוא חי. גם כאשר עלה לגדולה, והוא כבר לא עבד אלא מלך במצרים, במשך 7 שנות השבע, לא טורח יוסף להודיע לאביו על עצם קיומו…. אפילו כשבאים אחיו של יוסף למצרים, יש לו זמן "לשחק" משחקים, להתחפש, להתנכר, לשלוח אותם הלוך ושוב לארץ ישראל להביא את בנימין, להאשים אותם בתור מרגלים- לזה יש זמן! אז אם יש זמן, למה כאשר יוסף מגלה את עצמו לאחיו, הוא פתאום חסר סבלנות, וכבר אין לו זמן? "מהרו ועלו", "רדה אלי אל תעמוד", "ומיהרתם והורדתם".

מה הבהלה? מדוע עד עכשיו היה זמן, וכעת לא ניתן לחכות אפילו עוד רגע?
מתוך הדברים הנ"ל יש להסביר כי כל ה"התעמרות" שעשה יוסף לאחיו לא הייתה לשם נקמה או להענישם, על זה שמכרו אותו למצרים, חס ושלום. אלא, יוסף שיחק את המשחק עד השלב שהוא ראה שהאחים באמת מצטערים על המכירה, ומחפשים אותו, ומוכנים למסור נפש על בנימין- כמו שעשה יהודה. כאשר רואה יוסף שתקנו אחיו את דרכם הרעה, וחזרו בתשובה, הבין שכעת הוא יכול לחשוף את זהותו האמיתית.
הרצון והכמיהה האישית של יוסף, לראות את אביו, לא דחו את האחריות אשר הייתה ליוסף- לבדוק את אחיו, האם שבו מדרכם הרעה.
וכן פעל יוסף להגשים את החלום אשר חלם, שישתחוו לו אחד עשר אחיו- בכדי שתהיה למשיח בן יוסף מלוכה ומעמד! רק כאשר סיים את תפקידו והבין שהגיע הזמן להתגלות, רק אז נתן לרצונו האישי דרור. אותו רצון שבער בו 22 שנה, לראות את אביו.

למה לא שלח יוסף שליחים? או מברק להודיע לאביו שעודנו חי?
כי יוסף הבין שמאת ה' היה הדבר. כפי שהוסבר במאמר הקודם, "ואביו שמר את הדבר"' שהיה עניין שחלום יוסף יתגשם, ואף ציפה לו יעקב שיתגשם. וכרוכה בהתממשות החלום מלוכה עתידית לזמן הגאולה. לכן פועל יוסף להגשמת החלום, שישתחוו לו אחד עשר אחיו, ויורידו את בנימין גם כן, ולאחר מכן פועל יוסף שיורידו את אביו ונשותיו עמו- השמש והירח, כדי להשלים את החלום.
יוצא שהדרך להבין את התנהגותו ה"מוזרה" של יוסף, היא רק על ידי לפרש שהוא נתן לקדוש ברוך הוא להתוות את הדרך, ולהדריכו להתממשות החלום. הוא יכול "לדחוף" בכיוון הנכון, אבל רק כאשר הוא בטוח שהרגע הגיע. לכן הוא לא מודיע לאביו שמכרו אותו למצרים- למרות שהוא יכול, הוא מבין שבשלב הזה- יש צורך מדוייק, מאת ה', הוא לא מבין את הצורך הזה, אבל מאמין שהכל לטובה! הוא מבין שהדבר צריך להיות בהסתר מיעקב אביו, לכן הוא לא פועל לגלות.

כאשר יש רעב בכל הארצות, ובארץ מצרים יש שבר, אחי יעקב מבינים שכעת הזמן לרדת מצרימה ולחפש -ולמצוא את יוסף!. היכן יוסף נמצא? אינם יודעים, אבל מה שכן הם יודעים זה- שזהו סימן מובהק מאת ה' שיש לרדת מצרימה! שהרי, בכל הארצות יש רעב, ובמצרים יש שבר. זהו הסימן שחיכו לו אחי יוסף, על מנת שיהיה "מותר" להם לחפש את יוסף. זהו הסימן מבחינתם שהגיע הזמן. לכן הם נכנסים למצרים בעשרה שערים שונים, על מנת להגדיל את הסיכוי למצוא את יוסף. כפי שמבואר ברש"י: "ויאמרו שנים-עשר עבדיך- בשביל אותו אחד שאיננו, נתפזרנו בעיר לבקשו".
לכאורה, מההקשר בין שבירת אוכל במצרים ובין מציאת יוסף? אם רציתם אותו כל כך, למה לא עשיתם חיפוש שכזה לפני שנים רבות?
יוצא שגם האחים חיכו לסימן מאת ה', ולא פעלו דקה אחת לפני כן.
גם יוסף, כאמור, הקפיד בדבר, רק פעם אחת
עשה "השתדלות" יתר על המידה ונענש עליה: כאשר רצה לדחוק את הקץ שנאמר ברש"י : "ולא זכר שר המשקים -בו ביום. וישכחהו -לאחר מכן. לפי שתלה בו יוסף זכרו הוזקק להיות אסור שתי שנים- שנאמר, "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים ולא בטח על מצרים הקרוים רהב" (בראשית מ. כג)

עולה מדברים אלו כי עבודת השבטים הקדושים, ויוסף עמם, הייתה- ביטחון בה' והנהגה של התבטלות גמורה כלפי ה'. ולכן, רק כאשר השבטים מבינים שהגיע הזמן לרדת למצרים- כי יש רעב בכל שאר הארצות, הם מבינים שהגיע הזמן להחזיר את יוסף. ורק כאשר יוסף מבין שתקופת ההתכסות שלו ממשפחתו ואביו הגיעה לסיומה- שהרי הם חזרו בתשובה, ומוכנים למסור נפש על בנימין- זאת אומרת שכעת הם מתוקנים ונתכפר עוונם על מכירתו, רק אז הוא מתגלה. כאשר מגיע "אישור" מאת ה' להתגלות, אז, כבר לא יכול יותר יוסף לחכות או להתעכב. ולכן זהו הזמן למהר: "מהרו והביאו".
כל עניין המהירות בא לרמז בעזרת ה' על התגלות משיח במהרה בימינו אמן. החלום ועלייתו של יוסף לגדולה לא נעשתה אלה לשם המלאכת מלך המשיח לעתיד לבוא. ברגע שיגיע הזמן להתגלותו, אין עוד זמן להתמהמה! לכן ממהר יוסף! מעשה אבות סימן לבנים. כאשר תגיע שעת הגאולה בעזרת ה' במהרה בימינו אמן, היא תגיע מהר! שנאמר "ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן".( ישעיהו מא. כז) לפתע יופיעו מיליוני יהודים מכל עבר. לפני רגע לא היו, פתאום "הנה הנם"! שנאמר "מהרו אל תעמודו".

(טל יקותיאלי. לע"נ מו"ר אבי גד בן אסתר)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • הקרבה האמיתית לגושן
  • מחיר הגלות
  • הפילוג והאחדות: כפל הטעות המרה והלם הגילוי
  • אהבת יוסף לאחיו
  • "ויגש אליו יהודה" - אל מי ניגש?
  • "אב הרחמים"
  • אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי- היבטים שונים סביב התגלותו של יוסף
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.