הנשיאים ותרומת המשכן

הדפסה הדפסה

א. מצוה מן המובחר או זריזין מקדימין למצות – מה עדיף?
ב. חיוב נתינת הצדקה 'לפי ממון' הוא חובת הגברא, שבעל הממון חייב להפריש צדקה מנכסיו יותר מאחרים, או חלוקת-נטל הוגנת בין העשירים והעניים .

א. על הפסוק: "והנשיאם הביאו את אבני השוהם ואת אבני המילואים וכו'" כתב רש"י: "והנשיאם הביאו – אמר רבי נתן: מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחלה ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחלה, אלא כך אמרו נשיאים, יתנדבו צבור מה שמתנדבים ומה שמחסרין אנו משלימין אותו, כיון שהשלימו צבור את הכל שנאמר (שמות לו) "והמלאכה היתה דים" אמרו נשיאים מה עלינו לעשות, הביאו את אבני השהם ואת אבני המילואים, לכך התנדבו בחנוכת המזבח תחלה. ולפי שנתעצלו מתחלה נחסרה אות (י') משמם והנשיאם כתיב":
מבואר ברש"י שהתורה הקפידה על הנשיאים שהביאו את נדבתם אחרונים, ולכן נחסרה האות י' משמם. והנה בפשטות מחשבת הנשיאים וכוונתם היתה לטובה, מפני שלפי מה שאמדו בדעתם היה נראה שאין בכוח הציבור להביא את כל הדברים הנצרכים למלאכת המשכן, וא"כ מה שהשהו את תרומתם היה בכדי לקיים 'מצוה מן המובחר' ע"י שישלימו את הדברים החסרים. אמנם, כיון שאעפ"כ הקפידה התורה ונקראו 'עצלנים' מוכח שעדיף להיות מן ה'זריזין מקדימין למצוות'.
ונוכל ללמוד מפרשת הנשיאים דין חדש להלכה, שאם אדם עומד לקיים מצוה ויש לפניו 2 אפשרויות, או להמתין ולקיים את המצוה בהידור, או להזדרז ולקיים את המצוה בזמנה אבל ברמה נמוכה יותר של 'הידור מצוה', שצריך להעדיף את מעלת ה'זריזין מקדימין למצוה' על פני המעלה של 'מצוה מן המובחר'.
אמנם רבינו בחיי כתב לפרש את קפידת התורה על הנשיאים, וזה לשונו: "ואע"פ שהיתה כוונתם לטובה נחשב להם לחטא ולחיסרון, לפי שהיו סומכין על הדבר הזה, כי אם היו ישראל מביאין את האבנים ולא תשלם כוונתו כי היו משלימין הכל ולא יהיה לנשיאים חלק במצוות המשכן וכו' ומכאן עונש לכל שאפשר לו להיות מן הקודמין במצווה ואינו קודם".
ומשמע מדבריו שדווקא במקום שבגלל האיחור יש חשש שתתבטל המצוה אז חייב להקדים ואם מתאחר נקרא 'עצלן', אבל במקום שאם ימתין יוכל בודאי לקיים המצוה בהידור יותר, אין ראיה לכך מהנשיאים ויתכן עדיף לחכות ולקיים מצוה מן המובחר.

ב. במדרש אמרו שאמר הקב"ה "בני שנזדרזו יכתב שהביאו 'והותר' והנשיאים שנתעצלו תחסר אות אחת משמם שכן כתוב והנשיאם חסר י'". ונראה מדברי המדרש, שהשבח לכלל ישראל לא היה בזריזות ובמה שהקדימו להביא אלא במה שהביא יותר מכוחם, ולכן נאמר בהם 'והותר'. ומזה נבין שהקפידא על הנשיאים לא היתה על עצם האיחור והעצלות, אלא מפני שבגלל העצלות נתנו פחות מכפי שיכלו לתת מחמת עושרם.
ויסוד הדברים הוא, דלגבי צדקה נפסק להלכה בשו"ע (סימן רנ"ז סעיף ה'), שאם יש דבר צדקה לעשות לפני בני העיר, אין גובין 'לפי נפשות', דהיינו שלוקחים מכל אנשי העיר שווה בשווה, אלא גובין 'לפי ממון' דהיינו שהעשירים יתנו יותר והבינונים פחות. והטעם הוא, מפני שחיוב הצדקה מוטל על כל אחד לפי ממונו. ואם הוא הדין בנדבת המשכן, א"כ אפשר שהחיסרון במעשה הנשיאים היה מפני שלמעשה הם נתנו למשכן רק אבני שוהם ומילואים, וביחס לממונם של הנשיאים היתה זו השתתפות מעטה בהוצאות למלאכת המשכן.
ועל אף שלא היה צורך עוד בנדבות שהרי הרבו העם להביא, אבל החיוב האישי על בעלי הממון הוא להפריש סכום נכבד ממונם לצדקה יותר משאר העם. וקמ"ל שהדין 'לפי ממון' הוא לא רק היכי תמצי איך לחלק את הנטל, ואז אם נתנו הבינונים מעצמם יותר מחלקם אין שום חיוב על העשירים, אלא שבעצם החיוב מוטל על העשירים לתת יותר, ואם קדמו הבינונים ונתנו הפסידו העשירים את מצוותם.

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • ועשו להם מקדש ושכנתי בתוכו: לביאור כפילות פרשיות המשכן
  • ל"ט אבות מלאכה - מניין?
  • "ולהורות נתן בלבו" (לה, לד)
  • "וממכותייך ארפאך"
  • מעורבות ישראל במשכן
  • משכן וכלים
  • "וכל אשר נדבה רוחו" – על מעשה וכוונה
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.