שבירת הכוס
בן רבינא חיתן את בנו: ראה את החכמים, שדעתם מבודחת עליהם ביותר, הביא כוס של זכוכית יקרה ושברה לפניהם, ונעצבו אל ליבם (ברכות ל"א). על כך כתבו בעלי התוספות : "מכאן נהגו לשבור כוס זכוכית בנישואין". יש סוברים,שאין טוב בלי רע, כשם שאין אור בלי חושך. כך אין שמחה בלא עצב, לכן יש להזכיר את חורבן
בית-המקדש בשעת שמחת הנישואין. ובשבירת הכוס מעציבים את לבנו ונזכרים, שבית המקדש עדיין
בחורבנו.