יהושע כממשיכו של משה בפן הצבאי ובפן הרוחני

בפרקים ב-ג בספר דברים מתאר משה את כיבושי עבר הירדן המזרחי שנעשו על ידו ואת חלוקת הנחלות שם לשנים וחצי השבטים. בסוף התיאור מזכיר משה את אשר ציווה ליהושע (דברים ג’, כא): “וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר עֵינֶיךָ הָרֹאֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה’ אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה כֵּן יַעֲשֶׂה ה’ לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה”.

בדברים אלו קושר משה בין מפעל הכיבוש וההתנחלות שלו בעבר הירדן המזרחי ובין המפעל המוטל על יהושע בעבר הירדן המערבי. ‘כמו שה’ עשה בתקופתי לשני המלכים, כך הוא יעשה בתקופתך ליתר הממלכות’. ואכן, בפרק ב’ כאשר משה מתאר לעם את צו ה’ הוא אומר (דברים ג’, כה-כו): “קוּמוּ סְּעוּ וְעִבְרוּ אֶת נַחַל אַרְנֹן רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הָאֱמֹרִי וְאֶת אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ וְהִתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָה. הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל פְּנֵי הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם…” ה’ מדגיש למשה שהוא מתחיל את מלאכת הירושה ואת המאבק בעמים.

מהרב מרדכי סבתו שמעתי שיתכן שדבריו אלו של ה’ גרמו למשה להבין שאולי להתחלה זו יש המשך ולכן הוא פונה אל ה’ (דברים ג’, כג-כה): “ה’ א-להים אתה החלות להראות את עבדך… אעברה נא ואראה את הארץ הטובה”. משה משתמש פה באותו ביטוי בו השתמש הקב”ה – “החלות” / ‘“החל”. אולם לבקשה זו ה’ לא נענה.

לעובדה זו שמשימתו של יהושע היא המשך למעשיו של משה ישנה חשיבות רבה. בכך נמנע נתק בין התקופות ומודגש שלא רק המפעל הצבאי הוא המשך למפעלו של משה אלא גם ההתנהלות הרוחנית בארץ ממשיכה את הקו אותו התווה משה. התורה שניתנה בסיני ‘נכנסת’ לארץ למרות שמי שקיבל אותה לא נכנס. כך אכן אומר ה’ במפורש ליהושע לאחר מות משה (יהושע א’, ז): “רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול”.

(הרב ספי מרקוס. נשלח במסגרת “יום יום” של ישיבת הר עציון. כל הזכויות שמורות לישיבה ולרב).