על התרומה
שהמעמיק בפרשתינו מגלה שהתרומה מלאכה היא בפני עצמה....לא כל הרוצה יבוא ויתרום...
תרומה
נושאים בפרשה
חינוך זה כמו הכרובים
חינוך ר' משה פיינשטיין אמר פעם בכינוס של חינוך שפעמיים כתוב בתורה המילה "כרובים" פעם אחת בפרשת בראשית שהשם אמר שישים בגן עדן כרובים וחרב מתהפכת ובפרשה שלנו הכרובים של המשכן ושם רש"י מפרש שכרובים היינו מלאכי חבלה ופה רש"י מפרש דהיינו תינוקות ולכאורה קשה מה ההבדל ביניהם ומה הפשט כאן? אלא אומר ר' משה
לחיות את התורה
לחיות את התורה כתוב בפסוק (פרק כה פסוק כא) "ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך" ועיין שם ברש"י דהקשה דהרי כבר כתוב ונתת אל הארון את העדות ויש לומר שבא ללמדנו שצריך קודם לתת את הלוחות לפני ששמים את הכפורת ממעל וכן מצינו כשהקימו את המשכן נאמר ויתן את העדות אל הארון ואחר
ענווה
ענווה 1) למה כל המידות של הארון הם עם חצאים פרק כה' פסוק י "ועשו ארון עצי שיטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבה ואמה וחצי קומתו" וכן פסוק יז " ועשית כפורת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה" אלא ללמדך שכל גדולתו של צדיק הוא כשהוא שבור לחצי ושיש בו ענווה (טללי
"לא יסורו ממנו" – האדם, ערכיו וזכויותיו
אף שה' מצווה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", המשכן לא שימש את ה', אלא רק היה אמצעי מוחשי שבאמצעותו תיכנס הכרת ה' בתוך כל אדם ואדם מישראל. אם כל אדם מישראל בונה את מקדש בלבו לעבודת ה', אזי מובטח שה' ישכון לא רק בלב אותו אדם אלא גם בכלל ישראל כעם.
כתר תורה
ועשו ארון עצי שטים - בניגוד לציווים על שאר הכלים ("ועשית שלחן", "ועשית מנרת זהב" וכו'), מדוע ציווי עשיית הארון נאמר בלשון רבים?
"ועשית כפרת זהב טהור"
תנא ריב"ח הדא מתנית' "ועשית כפורת זהב טהור"יבא זהב של כפורת ויכפר על זהב של עגל'(יר' שקלים א,א) וראה ב'תורה תמימה' שמביא שזה בא ללמד על כל כלי הזהב(כרובים שלחן מנורה ומזבח)והקשה שעל הזהב אומרים שלא משתמשים בו בשל העגל אז איך כאן אומרים שמשתמשים בגלל העגל?ותרץ (ע"פ הגמ' בר"ה)שדווקא אדם לא יכנס בזהב כי
"וציפית אותו נחושת" (כז, ב)
מפרש רש"י: "לכפר על עזות מצח שנאמר ומצחך נחושה", אפשר לפרש ענין זה של ציפוי הנחושת בצורה הפוכה: המזבח וציפויו באו לרמז על כך שהאדם צריך להעיז פנים בזמן שהוא מגיע למזבח, שכן יכול אדם להשתמט מלבוא להקריב את קרבנו מפני הבושה, כדי שלא יראו אותו וידעו שחטא, ולכן מרמז הפסוק כשאומר "נחושת", שיהא עז
"ויקחו לי" – לשמי
כתוב בפרשת תרומה (שמות כה, ב) "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה". רש"י (שם) אומר "לי" לשמי. וצריך להבין מה מיוחד בתרומה שצריך לשמה?
וחשוקיהם כסף – העוגן ורב החובל (ד"ת לשבת תרומה)
וחשוקיהם כסף - העוגן ורב החובל (ד"ת לשבת תרומה) על המתח שבין התקדמות לשמירה על הקיים... , שני ספורים על רבי שלמה מרדמוסק
תרומה – עושר
בפרק כ"ה, ישנו פירוט של כלי המשכן: ארון - "ועשו ארון עצי שיטים" (כה, י), שולחן - ועשית שולחן עצי שיטים (כה, כג), והמנורה - "ועשית מנורת זהב טהור (כה, לא).בפרק זה, כל כלי מיוצג באופן נפרד ועצמאי. בפרק כ"ו, התורה קובעת את המיקום של כל כלי וכלי, ואגב זה מדגישה את הקשר והזיקה בין
המשכן שבא לאחד את עם ישראל
על צווי עשיית המשכן דרשו חז"ל (תנחומא תרומה ח) כי המשכן הוא כפרה על חטא העגל. מעשה חטא העגל הביא פרוד בעם ישראל, והמשכן בא לתקן ולאחד את עם ישראל. מעיון בצווי המשכן על חלקיו יראה כי ישנם חמשה פרטים מרכזיים המסמלים את אחדות עם-ישראל. א. הכפורת - עליה נאמר "ועשית שנים כרובים זהב מקשה
מבית ומחוץ תצפנו
כלים רבים הוצבו בבית המקדש, אך גולת הכותרת שלהם ללא ספק הוא "ארון הקודש" שהוצב בקודש הקודשים, שבתוכו הונחו לוחות הברית וספר התורה.חז"ל למדו ממנו הלכות והליכות, כשאחד מהם נדרש על ידי רבא במסכת יומא (ע"ב) על הפסוק "מבית ומחוץ תצפנו"- אמר רבא כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו, אינו תלמיד חכם. ארון העדות- בו