ואל זה אביט: אל עני ונכה רוח
בפרשתנו עובר הספר לעסוק בתורת האדם, החל מלידתו ודרך מצבים שונים בחייו, אבל דווקא בתחום של טומאה וטהרה. מה שייך כאן להזכיר את ברית המילה?
תזריע
נושאים בפרשה
ברית מילה – מחויבות ויצירתיות
מצד אחד, יש לנו לפתח ולנצל את הכוחות שלנו, אך מצד שני, עלינו להיזהר שלא נגיע לגאווה.
וביום השמיני ימול
מדוע התורה חוזרת על פרשיה זו של מצוות המילה? חזרה על מצוות היא דבר שכיח מאוד בספר דברים, ה אך שם אכן משה הוא הדובר והוא חוזר על מצוות ה'. הסבר זה לא קיים אצלנו, בספר ויקרא.
הריון, לידה והיחס בין אדם לבהמה
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא: וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" (ויקרא י"ב, א-ב) על פי רוב קוראים הציבור את הפסוקים הללו בלי לשים לב לפלא והחסד הגדולים שפסוקים אלו טומנים בחובם.
"אישה כי תזריע"
תורת האדם, באופן מפתיע, מוצאת את מקומה דווקא לאחר תורת הבהמה. היינו מצפים כי הלכות האדם יפורטו לפני הלכות הבהמה; על תורת האדם, נבחר הבריאה, לקדום לתורת הבהמה. אך אין הדברים כן. באה התורה ללמד אותנו כי גם באדם, הנשגב לכאורה מכל הבריאה, ישנו יסוד מן החומר והטבע.
"אשה כי תזריע- וביום השמיני ימול"
"אשה כי תזריע... וביום השמיני ימול" (ויקרא, יב, ב) יש להבין בפרשתינו מספר דברים: א. שאלות כלליות: מה מקומה של מצות מילה בפרשה שעיקר עניינה דיני טומאה וטהרה, ובפרט דיני טומאת יולדת? ומה מטרת הפתיחה ה"ביולוגית" אשה כי תזריע? ב. שאלות פרטיות: מדוע אין התורה מסתפקת בקביעת ההלכה שהיולדת זכר תטמא שבעת ימים, ומדוע