מבית פרעה לארץ מדיין
נבחן את האירועים בפרשתנו המתמקדים בהתפתחותו האישית של משה, ובפרט את סיפורי פרק ב'.
שמות
נושאים בפרשה
חינוכו של משה: המוכנות המוחלטת למלא את דבר ה'
כיצד משה זכה למעלה זו, שלמרות כל איכויותיו האישיות הוא מעביר את דבר ה' בצורה זכה וצלולה, בלי שום 'נגיעה' אישית?
מה זה משנה אם נמצא חן בעיני מצרים…?
למה צריך שנמצא חן בעיני מצרים? יכל הקדוש ברוך הוא לתת לנו את רכושם באונס ולא מרצון. כמו שגרם הקב"ה לשלח את ישראל באונס, מפחד ושלא לרצונם- ככה גם יכל הקדוש ברוך הוא לתת לנו את רכושם באונס! למה צריך שנמצא חן בעיניהם?
התרופה היחידה נגד היצר הרע
כשפרעה שמע שלעם ישראל יש דרישות כלפיו הוא החליט להכביד עליהם את העבודה כדי שיהיו מרוכזים ושקועים בה ושלא יהיה להם ולו שניה אחת של זמן "מיותר" כדי לחשוב על דברים אחרים כמו למרוד בו או לצאת נגדו בצורה כלשהי, והרי פרעה מסמל את היצר הרע, ומהדרך בה הוא פועל נגד האדם ניתן ללמוד בעה"י
אפילו הגיהינם מוכיח את חסד ד' כלפי ברואיו
רבי משה שלמה כשר מסביר באחד מספריו הנפלאים שהרעיון של הגהינם שקול לזה של הגעלת כלים, שהכלל בו הוא "כבולעו כך פולטו", וכשם שהכלי בלע את האיסור ברותחין, גם דרך הפלטתו ממנו תהיה ברותחין כדי להכשירו מחדש, ועל אותו עקרון פועל גם הגהינם שאף בו מתבטא החסד העצום של ד' יתברך כלפי ברואיו בכך שהוא מאפשר לכל נשמה לתקן את עצמה ולהסיר מעליה את כל הכתמים שדבקו בה כתוצאה מהחטאים והעוונות שעשה האדם בו שכנה בעוה"ז...
"מבחן המעשה"
דמיינו את עצמכם צועדים על שפת היאור כבת פרעה. והנכם מביטים למרחב ורואים תיבה שטה במים אי שם, בעומק. היש הגיון בנסיון נואש להושיט יד? כל בר דעת מבין, שאם אין לך אפשרות אין טעם לנסות?
מנהיג אמיתי
מדוע מתערב משה בהתנכלות של רועי מדין לבנות יתרו? האם האירועים במצרים - בגללם נאלץ לברוח - לא לימדו אותו מה סופו של מי שמתערב בריב לא לו?
מידה כנגד מידה אצל המיילדות העבריות
המיילדות העבריות חרפו את נפשן ועשו מעשה גדול ועל כך הקב"ה היטיב עימם ויעש להן בתים, בתיי כהונה לויה ומלכות. נשאלת השאלה איזו המידה כנגד מידה יש כאן? מה הקשר בין המעשה לשכר? עונים, שפרעה גזר רק על הזכרים. אם חלילה גזירתו הייתה מתקיימת היו נשארות בעם ישראל רק הנקבות שהיו מתחתנות אם מצרים או
אין דבר העומד בפני הרצון
בפרשת שמות מספרת התורה על בת פרעה היורדת אל היאור לרחוץ, שכשרואה את תיבתו של משה ביאור, שולחת את ידה- אמתה ליטול את התיבה. לדברי חז"ל ( שהובאו ברש"י שם) התיבה היתה מרוחקת הרבה מן המקום שבו ניצבה בת פרעה, אלא שנס התרחש לה וידה התארכה, עד שהגיעה לתיבה, כדי להציל את הילד שנמצא בה.