י"ג מידות – בין חטא המרגלים לחטא העגל
על הדומה והשונה שבין שני החטאים.
שלח לך
נושאים בפרשה
אופייה הכפול של מצוות ציצית
מצוַת ציצית היא מצווה בעלת אופי כפול: מחד, כל בגד ובגד חייב בציצית; אך מאידך, חובה זו אינה חלה על הבגד באופן עצמאי, והיא נאמרה רק כאשר האדם לובש אותו.
וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת
יחד עם שמירת ה'תיירים' שלנו מפני שכחת ה', באה היראה.
נצחיות התורה
בפרשתנו, פרשת שלח-לך, מופיעה פרשיה העוסקת בשגגת "כָּל הַמִּצְוֹת" (במדבר ט"ו, כב). במבט ראשון היינו מצפים למצוא אותה בספר ויקרא יחד עם שאר השגגות. מה עניינה של פרשייה עלומה זו בפרשת שלח-לך, לאחר סיפור המרגלים?
אופייה הכפול של מצוַת ציצית
ככלל, ניתן לחלק את המצוות לשני סוגים כלליים: סוג אחד של מצוות הן מצוות שמוטלות על חפצים. מצוות אלו ביסודן אינן תובעות מהאדם פעולה או מעשה מסויימים, אלא דורשות את קיומו של מצב סטטי. לעיתים נדרשת פעולה כדי ליצור את אותו מצב סטטי ולעיתים לא, אך בכל מקרה - הדגש אינו על הפעולה, אלא על המצב שהיא יוצרת. הסוג השני של מצוות הן מצוות שדורשות מהאדם לבצע מעשה מסויים, ולאחר ביצועו של אותו מעשה - האדם נפטר מחובת המצוה. ובכן, באיזו קטגוריה יש לסווג את מצוַת ציצית?
חטא המרגלים ו"לא תתורו"
נראה שחטאם של המרגלים לא היה בעצם הפרשנות שהם הוסיפו, אלא בדעות הקדומות שעמדו מאחורי פרשנותם. בדבריהם, המרגלים חשפו את חוסר האמון שלהם בקב"ה, ואת חוסר הנכונות שלהם לקבל את דבריו כעבד הסר למרותו של אדונו.
עם ישראל וארץ ישראל
לאחר פרשת המרגלים, מזכירה התורה מספר דינים שהקשר בינם לבין פרשת המרגלים טוען עיון. בשיעור זה ננסה לעמוד על הקשר שבין פרשת המרגלים, העומדת במרכז פרשתנו, לבין הדינים המוזכרים בסוף הפרשה.
עבד שמכרו רבו, כלום יש לזה על זה כלום?
כיצד מצוות ציצית היא זו שמוכיחה לעם ישראל שעוד קיים הקשר בינם לבין ה'? איך היא מעידה על המשך חובת קיום המצוות גם שאין עתידים לבוא ארצה?
וזכרתם ועשיתם
מהי סיבת ההבדל בתגובת ה' לשני החטאים - חטא העזל וחטא המרגלים?
"ועשו להם ציצית"
יחד עם שמירת ה'תיירים' שלנו מפני שכחת ה', באה היראה. אולם בזכירת ה' והמצוות מגיעה ליהודי גם שמחה וקשר ברמה כזו, שכל יסורי גיהינום אינם נחשבים לידה כלל. ההתעטפות הפשוטה הזו, שאפשר לקנות בכמה פרוטות - יש בה נגיעה בעולם שבו אין דרגות ומחיצות, שהיא קורת רוח השקולה כנגד כל התענוגים העליונים, ולכן המלאכים יכולים רק לקנא בה.
מחויבות לברית ללא תנאי
יש להפוך משבר וקריסה לשעת-מעבר ויצירה, ודווקא מתוך העובדה שהברית איננה מתגמלת ? לבנות את הדור הבא מבחינת רוחנית, ולהכינו לקראת מימוש הברית והישגיה.
משמעות הציצית
הקטע המופיע בסיום פרשת השבוע, פרשת ציצית, מוכר לנו כקטע האחרון שאותו אנו אומרים בקריאת שמע, וזאת בשל סיפור יציאת מצרים המופיע בו. ואולם, יש מקום לשאול מדוע דווקא פרשה זו נכללת בקריאת שמע, ולא פרשות רבות אחרות שבהן מצויה הזכרה של גאולת מצרים.
"והיה לכם לציצית, וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ד' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם… למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי…" (טו, לט –מ)
יש לדייק בפרשת ציצית שכן נכפל בה הציווי לקיום המצווה ע"י ראיה זכירה ועשייה, ועוד הרי פירוש המילה ציצית הוא לשון ראיה והבטה כמו שנאמר "מציץ מן החרכים", וגם פירוש המילה ראיה הוא מלשון הסתכלות והתבוננות אשר פירושו גם ראיית הלב, כמו שכתוב "ולבי ראה", וע"פ זה נראה לבאר דהסיבה שנכפלו הדברים בתורה היא כדי
מחתות החטאים – ציפוי למזבח
לאחר מחלוקת קרח ועדתו מצוה ה' את משה להפוך את מחתות האנשים שחטאו לציפוי למזבח, ולא ברור מדוע זכו מאתיים וחמישים איש אלו שהיו במחלוקת קרח ועדתו, שדווקא מחתותיהם ייעשו ציפוי למזבח הקדוש? הנצי"ב מוולוז'ין מבאר שרצון 250 איש אלו היה שונה משאיפת קורח, דתן ואבירם: "מאתיים וחמישים איש אלו היו באמת גדולי ישראל בכל פרט,