במגילת רות מסופר שכאשר בועז מסכים לכנוס את היבמה, רות המואביה, מברכים אותו כולם: "ויאמרו כל העם אשר בשער, והזקנים עדים, יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל, ועשה חייל באפרתה, וקרא שם בבית לחם. ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה, מן הזרע אשר יתן ה' לך מן הנערה הזאת'' ( רות ד. יב'-יג') איזו ברכה מוזרה!!! למה מברכים אותו שתהיה האשה כרחל וכלאה? הלא שתיהן היו עקרות, ונכנסה לאה לקידושין עם יעקב במרמה, ולא אהב אותה יעקב....ולמה כמו יהודה ותמר? שחשב אותה ליצאנית, וגרמה לו להיות איתה ולייבם אותה בעל כורחו... לא יכלו לברך אותו ''שיהיה ביתך כבית אברהם ושרה? כבית יצחק ורבקה? מה העניין דווקא כרחל וכלאה?
את יציאת מצרים ראו חז"ל כאירוסין בין הקב"ה לרעייתו - כנסת ישראל - כפי שעולה מן המשל בשיר השירים, וכפי העולה מנבואתו הראשונה של ירמיהו על 'חסד הנעורים ואהבת הכלולות'. לעומת זאת, את עמידתם של ישראל בתחתית הר סיני לקבל את התורה, רואים חז"ל ככניסתה של הרעיה תחת כנפי דודה לקשר הנישואין.
לע"נ פורטונה בת עליזה וכן לרפואת אריאל בת רוני וכל חולי עמו ישראל אני יודע, שדבריי הולכים לנפץ מיתוס ישן, מיתוס שגדלו עליו רבים, עוד מימי הגן, למנגינות השיר: סלינו על כתפינו.. בשל בורות מצויה, הריני לחדש לכם דבר מה. אם כן, מה יש להביא לבית המקדש בחג השבועות? לסקרנים שמביניכם אומר כאן ועכשיו: בשבועות-