שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים
בכל פעם שהמציאות שלנו צריכה זעזוע – השופר נמצא שם.
ראש השנה
נושאים בפרשה
התקיעה בשופר
שיאו של ראש השנה הוא תקיעת השופר - תקיעה שכל כולה אינו אלא קול הבוקע מתוך השופר, שלכאורה אינו מביא עמו מסר חד וברור לשומעיו. מה מהותה של תקיעה זו ומדוע דווקא בה אנו פותחים את השנה החדשה?
מוסף ראש השנה
סַפְּרִי לָנוּ תְּפִלַּת מוּסָף, מָה כ"כ מְיֻחָד בָּךְ?
עבדי אתה
אמנם האדם הוא עבד ה' ובטל לפניו, אבל בגלל זה ה' דואג לו ומגן עליו – הוא נהפך ל"חייל" של ה', הפועל בשליחותו.
התשובה הגדולה בימי עזרא
יש כאן אירוע עצום והיסטורי שמוביל עזרא ואנשי הכנסת הגדולה. חזרה בתשובה של העם היושב בציון – שהוא חלק משמעותי מכלל ישראל – לא מתוך צרה, לא מיראת העונש, אלא מאהבה; מתוך הכרה בתורת ה' והרצון לקיימה.
שופר של איל
מדברי הגמרא עולים שני נימוקים מדוע לתקוע בשופר של איל. הראשון הוא שהשופר מזכיר את עקידת יצחק, והשני הוא כדי לבלבל את השטן. נראה, שאותם שני נימוקים לא עומדים בפני עצמם, אלא הם מביעים רעיון משותף. באופן כלשהו, דווקא שופר של איל שמזכיר את עקידת יצחק מצליח לבלבל את השטן. כדי להבין את קביעת הגמרא, עלינו לשוב לתיאור עקידת יצחק בספר בראשית.
ההגדרה ההלכתית של מצוות שופר
תיאור מצוות שופר בתורה מיוחד בכך שהוא אינו כולל פועל. התורה כותבת בפירוש כי יש לאכול מצה ("תאכלו"), לשבת בסוכה ("תשבו") ולהניח תפילין ("וקשרתם"). בתיאור מצוות שופר, לעומת זאת, איננו מוצאים פועל כלשהו. במקום הציווי שלו היינו מצפים - לתקוע בשופר - מתארת התורה את ראש השנה כ"יום תרועה" ו"זכרון תרועה". בשיעור זה נעסוק בהשלכות שיש לתופעה זו, ובייחוד להשלכותיה על הגדרת המצווה.
קול השופר ושעבוד הלב
רבנו הקדוש ראה יהודים שחושבים שיש איזה "כוח נסתר", משהו סגולי ובלתי-מובן בשופר עצמו, שמעלה זיכרונם של ישראל לפני הקב"ה. מעשה התקיעה בשופר כשלעצמו והשמעת קולו הם אלו שנתפסו כמעלים את זיכרונם של ישראל באופן מגי לאביהם שבשמים. כנגד זה טען רבנו הקדוש: אין בשופר יותר מאשר בידיו של משה או בנחש הנחושת, שאין בהם כדי להושיע את ישראל לבדם; רק בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים נפתחים להם שערי שמים. רק שעבוד הלב שבא עם קיום המצווה הוא זה שמעלה את זיכרונם לפניו.
כוונה ומעשה בתקיעת השופר
בתורה נאמר על ראש השנה שהוא יום "זכרון תרועה" (ויקרא כ"ג, כד), וריה"ל מקשר זאת עם הפסוק שנאמר על החצוצרות: "וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם, והרעתם בחצוצרת ונזכרתם לפני ה' א-לוהיכם ונושעתם מאויביכם. וביום שמחתכם... ותקעתם בחצוצרת... והיו לכם לזיכרון לפני א-לוהיכם (במדבר י', ט-י). בפסוקים אלו נאמר כי מטרת התרועה היא להיזכר לפני ה' לטובה, ולכן ניתן להניח כי גם בראש השנה, מטרת התרועה היא להעלות את זכרוננו לטובה לפני המקום. אך כאן צריכה להישאל מאליה השאלה: האם הקב"ה צריך תזכורת כדי להיזכר בנו?
עיונים בתפילות ראש השנה ובתקיעת השופר
הסברים עיוניים והלכתיים על תפילות שחרית ומוסף ועל תקיעת שופר, תשליך וכו'
סודו של שופר
הגמרא במסכת ר"ה (בדף כו.) בונה יסוד גדול להבנת סוד תקיעת השופר - לפי הכלל שאין קטיגור נעשה סניגור...
היתכן שופר בשבת?
התורה אומרת שבאחד לחודש השביעי "זכרון תרועה ויום תרועה". וכאשר חל יום ראשון של ראש השנה בשבת דוחים את התקיעה למחר מדוע ומה העניין? מדוע חכמים מבטלים לכאורה מצווה מדאורייתא?
"שומע תפילה"–שיחה לראש השנה
כביכול, ה' עומד ומצפה לשמוע את קול התרועה. הוא לא רק מקשיב לקולנו; הוא עומד ומחכה לשמוע את קולנו. הפער בין שמיעה לבין האזנה נעוץ בפער בין תקיעה לבין תרועה.
התחושות בזמן התקיעות
מהי התחושה שיש לחוש בזמן התקיעות? עצם המעמד המרגש הזה שלפני התקיעות, כאשר כל קהל עדת בני ישראל עומד על רגליו, מזכיר לנו את מעמר הר סיני לפני קבלת התורה. שופך עם ישראל את שיחו בעת הקדושה הזו ומשטח תחינותיו לפני הבורא בדחילו ורחימו וכמו כן משתפכת הנפש של כל אחד ואחד מישראל ברגע קדוש
השופר מהותו וסודו
למה התורה במכוון לא כתבה במפורש איך נבצע את יום התרועה ובמה? חז"ל למדו שזה בשופר אך אולי ניתן גם לומר שהלוא מצינו בתורה שמריעים היו בחצוצרה בזמן המסעות במדבר, אם כן למה שלא נריע בראש השנה בחצוצרה? במה טוב יותר השופר? השופר הינו כלי העשוי מעצם שהיא קרן האייל והוא נעשה וגדל מאליו ללא
ראש השנה
מה מהותו של ראש השנה? האם הוא יום הדין? או האם הוא יום שכולו קולות של תרועה? או אולי מה שחשוב בו זה לאכול תפוח בדבש? כל התשובות נכונות. התורה מקמצת במילים מה הוא היום הזה רק אומרת שהוא 'יום תרועה'. אך אני לא ממש יודע מה זה תרועה. יש בה בתרועה כמה משמעויות. אולי
לחודש אלול
מה יש בו בחודש אלול? 'אני לדודי ודודי לי' זהו חודש מתנה בסופה של השנה מאת ה' להיות קרוב לעמו כמאמר החסידים "המלך בשדה" חודש שנשמעים בו עם שחר תחינות וסליחות ושירת 'אדון הסליחות', קולות תרועות השופר מהדהדים באוזנינו בסיום תפילת שחרית גם מוספים פרק כז' בתהילים לדוד ה' אורי וישעי, הרגשה של קודש מרחפת
קול השופר כתזכורת לתשובה
הרמב"ם פותח את הלכות התשובה (פרק א' הלכה א'): "כל המצוות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתוודות לפני הא-ל ברוך הוא: שנאמר (במדבר ה' ו'-ז'): "איש או א שה כי יעשו מכל חטאת האדם . . . והתודו, את חטאתם אשר עשו"