פרשיות הברכה והקללה הן פרשיות מורכבות, המעלות שאלות רבות בדבר הקשר שבין האדם והקב"ה. מהי מהותה של הברית המתבטאת בברכה ובקללה, ומהו תפקידו של האדם בברית זו? ע"י התייחסות למילות הפסוק הפותח את הפרשה, מבאר ה"שפת אמת" את תפיסתו בעניין בחירת האדם ובעניין היחס לקב"ה בברית.
הרי ההגיון אומר שצריך היה להיות כתוב "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה או קללה". "למה כתוב ברכה ו קללה" ?
על הדרישה לבחור בין ברכה וטוב לקללה ורע
``ראה אנכי נתן לפניכם`` - אמרו חז``ל: (קידושין מ, א): ``לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצווה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות, עבר עברה אחת אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה``. מכאן שברכה וקללה של כלל ישראל מצויות בידיו של כל אחד ואחד מישראל. לפיכך פונה הכתוב אל כל
בפתיחת פרשת ראה אומר הכתוב "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". שואלים חז"ל: מדוע פונה משה לעם ישראל בלשון יחיד "ראה"? הרי קריאה זו נעשית לכל עם ישראל כמו שכתוב מיד לאחר מכן "לפניכם" בלשון רבים. משיב על כך הגאון מוילנא: משה בא ללמד את עם ישראל מוסר השכל החשוב. אל יאמר היחיד, שמיכוון