עבודת ה' בהנאה מן העולם
מתוך מחלוקת הפרשנים לגבי חטאו של הנזיר עולה שאלה רחבה הרבה יותר: שאלת יחסה של התורה להנאות העולם.
נשא
נושאים בפרשה
הנזיר – חוטא, או קדוש ככהן?
מה פשרה של פרשת הנזיר? מדוע התורה רוצה לחדש לנו אפשרות לפיה אדם יקבל על עצמו חומרה וסייג נוספים? על מנת לעמוד על שאלה זו, נציע השוואה בין הנזיר לבין הכהן.
השלמת המחנה
בין השלמת מינוי הלויים לבין חנוכת המשכן מופיעות ארבע פרשיות הלכתיות. ננסה להבין מהו מקומן בסדר הפרשה.
"כל ימי נזרו קדוש הוא לה'"
כהן גדול קדוש מנזיר. גם אם ייתכן שעל ידי ההינזרות עולה האדם זמנית למדרגת כהן, הרי סוף סוף אין התקדשות זו אלא לשעתה.
תורת הקנאות ותורת הנזיר – למה בספר במדבר?
במבט ראשון, פרקים ה' ו-ו' בספר במדבר כלל לא שייכים לספר בו הם נמצאים, אלא דווקא לספר ויקרא. בייחוד, פרשיית האשם, שמתאימה לסיום פרשת ויקרא, וכן תורת הקנאות ותורת הנזיר והנזירה. מה הביא פרשיות אלה של תורת הקרבנות, לחומש הפקודים והמסעות במדבר?
פרשת סוטה סמוכה לפרשת נזיר
כשבן אדם חושב שהוא יודע איפה צריך להקפיד ואיפה מה שחכמים אמרו זה רק 'המלצה', שחכמים 'העבירו את המסר' אבל הם לא התכוונו לאסור באמת – הוא נמשך אחר היצר שמנסה להכשיר את המעשה ומכאן לדרדר אותנו.
ברכת כהנים
יש לדקדק בפסוקים: מי מברך את בני ישראל? מחד – "כה תברכו... אמור להם"; ומאידך: "ואני אברכם". כלומר: הקב"ה מברך את בני ישראל באמצעות הכהנים. תפקידם של הכהנים הוא לומר לבני ישראל שלושה פסוקים, ה"שמים" על בני ישראל את שמו של הקב"ה, ובעקבות זאת – "אני אברכם". מה פשר התהליך הזה, ומהי מהות תפקידם של הכהנים?
הנזיר והמורכבות האנושית
בפרשת נשא יש קובץ מצוות (פרקים ה' - ו'), שהאחרונה בהן היא פרשיית הנזיר (פרק ו' פסוקים א' - כ"א). פרשייה זו מעוררת כמה שאלות: מדוע אדם מחליט לקבל על עצמו נזירות? מה טעמם של שלושת האיסורים שהנזיר מקבל על עצמו? מהי מגמתה ומטרתה של הנזירות? האם הנזירות רצויה? מדוע על הנזיר להקריב קרבן חטאת
השלמת המחנה
המחנה מתקיים אך ורק כיוון שהוא מרוכז סביב ה', סביב המשכן, ולפיכך סביב עבודת ה'. אין צורך להדגיש כי עבודת אלילים אסור לה להימצא במחנה, אפילו שברור שהיא האויב המושבע ביותר של שכינת ה'. העם כבר קיבל על עצמו את מלכות ה', ולכן הקמת המחנה אינה דורשת עקירה של עבודת האלילים מקרב העם. חטא כשלעצמו אינו הבעיה כאן, כיוון שהעם התחייב לעבוד את ה' ולשמוע למצוותיו. אולם הדוניזם הוא תכונה אנושית הקיימת בליבות כולם.
גוף ונשמה
כיצד כל עניין הסוטה קשור אלינו, הרחק מבית המקדש, הרחק ממציאות רוחנית זו?
שליטה בעולם החומר
על יין, על נזירות ועל שליטה עצמית.
לפרשת נשא
השבת הצמודה לשבועות היא פרשת נשא, שבה מופיעות שתי פרשיות - פרשת סוטה ופרשת נזיר. כותב רש"י בשם חז"ל "למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין ". מיקומן של פרשיות אלו טעון הסבר. בעשרת הפרקים הראשונים של ספר במדבר מתארת התורה את העם ההולך במדבר איש
הנזיר – קדוש וחוטא
לכאורה, כאשר מתארת התורה את הנזיר, היא מתארת אדם קדוש: כל ימי נזרו קדש לה'. גם שמעון הצדיק, מספר במסכת נדרים על קרבן חטאת הנזיר היחיד שאכל אי פעם, קרבנו של צעיר יפה תואר בעל שיער נאה שהיה רועה שהולך למלאת מים מן הנהר, וכל פעם היה רואה את בבואתו היפה במים. ופעם אחת החל