נקמה
אם הנקמה היא מידה רעה – כיצד, אפוא, מצווה הקב"ה על בני ישראל להשתמש במידה זו כנגד מדיין?
מטות
נושאים בפרשה
נקם נקמת?
לא ברור מדוע משה קוצף על פקודי החיילים, ומה הם עשו רע. על פניו, אותם חיילים התנהגו למופת, כרחמנים בני רחמנים, ולא ברור על מה זעמו של משה. קשה לנו להבין מדוע משה להוט כל כך להשמיד באופן טוטאלי את מדין.
המאבק התרבותי – מלחמת ישראל במדיין
בעומק, קיים דמיון בין השיטות של מדיין ועמלק. שניהם נמנעים ממתקפה ישירה ובוחרים לפגוע באופן מניפולטיבי, על ידי ניצול החולשה ונקודות התורפה של האחר.
מלחמה ומוסר מלחמה
אסור לפרק את הדבקות במטרה ולהתעסק בשלל כל עוד נדרשת דריכות ומשמעת לוחמת. ברגע שמתחילים לעסוק בשלל, מתפוגגת הרוח הלוחמת עם הדריכות והמשמעת, וגוברים היצרים וחמדת הממון האישית.
וישבנו אתכם והיינו לעם אחד?!
בכל פרשייה בתנ"ך שאני לומד, אני משתדל להבין לא רק בעזרת השכל, אלא גם בעזרת הדמיון. הפרשייה היחידה במקרא שאיני מסוגל לדמיין היא פרשייה זו. עננה שחורה מערפלת את מחשבותיי; ישנו מעין תריס המונע ממני להצליח לדמיין אותה...
ויקצוף משה על פיקודי החייל
למה כעס משה? איפה נאמר שצריך להרוג כל נקבה? ואם היה צריך להרוג כל נקבה למה משה מבקש מהם לעשות מיון בנקבה הראויה להבעל ושאינה ראויה להבעל? ועל מי כועס משה, על פנחס בן אלעזר הכהן, הקנאי הגדול! היש ספק בנאמנותו וקנאתו של פנחס על שלא ביצע את משימתו?
מלחמת מדיין ושללה
ביזה אינה רק נתעבת מבחינה מוסרית, אלא גם מהווה גזל. ככל הנראה, שלל המלחמה שייך לעם ישראל כולו, ומי שלוקח אותו - גוזל אותו מהעם. הלוקח שלל הופך את המלחמה למלחמה פרטית שלו, כדי למלא את כיסיו או כדי להביא שבויים כפועלים לביתו. התורה פוסלת את הנורמה הזו, ומצווה לחלק את השלל בין כל השותפים במלחמה.
"ויקצף משה על פקודי החיל" – בין פקודה לביצוע
במלחמת מדין האמורה בפרשתינו - פרשת מטות - מלמדנו משה פרק בקשר ההכרחי בין פקודת המלחמה, תכליתה, ביצועה ואופן הצגתה לעם