כלים שבורים

הדפסה הדפסה

"ר' אחא בשם ר' יוסי בר' חנינא אמר: בשעה שעלה משה למרום, שמע קולו של הקב"ה יושב ועוסק בפרשת פרה אדומה ואומר הלכה בשם אומרה: אליעזר בני אומר – 'עגלה בת שנתה ופרה (= כשרה לפרה אדומה) בת שתיים'… אמר משה לפניו: רבון העולמים – יהי רצון שיהא מחלצי. אמר לו: חייך, שהוא מחלציך. הדאי הוא דכתיב: 'ושם האחד אליעזר' – ושם אותו המיוחד, אליעזר" (מדרש תנחומא חוקת, ח)

תפישתנו האנושית לגבי "אחדות", שלמות, אינה בדיוק כמו זו של הקב"ה. אצל בן אנוש ייתכנו רגשות סותרים, יתכן שישנה את דעתו מיום אחד למשנהו. הקב"ה, לעומת זאת, הוא אחדות ושלמות. הופעותיו השונות נמצאות בהרמוניה מוחלטת ותורמות לאחדותו.

בהתייחסו לר' אליעזר – בן אנוש – כאל "האחד", אומר המדרש שר' אליעזר היה האדם הקרוב ביותר להגדרת האחדות הא-לוהית, ולכן ראוי לצטט הלכה בשמו. התימה היא, שמדובר באותו ר' אליעזר שהוחרם על-ידי שאר החכמים במקרה המפורסם של המחלוקת אודות תנורו של עכנאי (בבא מציעא נט:). מדובר בתנור עשוי חוליות נפרדות, שביניהן יש חול המדביק אותן זו לזו. ר' אליעזר טען שאם הוכנס לתוך תנור כזה דבר טמא, נשאר כל התנור טהור, בעוד חכמים מטמאין את התנור. ר' אליעזר גייס מעשי ניסים רבים לעזרתו, אך חכמים נשארו איתנים בדעתם. ר' אליעזר פנה בקריאה לשמים שיוכיחו שהלכה כמותו, ונענה:

"יצאה בת קול ואמרה – 'מה לכם אצל רבי אליעזר, שהלכה כמותו בכל מקום'.  עמד ר' יהושע על רגליו ואמר – 'לא בשמים היא'. מאי 'לא בשמים היא'? אמר ר' ירמיה – שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו  משגיחין בבת קול"
בגמרא שם מסופר, כי אחד התנאים שאל את אליהו אודות היחס     הא-לוהי לסיפור המחלוקת: "אשכחיה ר' נתן לאליהו, אמר ליה – 'מאי עביד קודשא בריך הוא ההיא שעתא?'. אמר ליה – 'קא חייך ואמר – נצחוני בני, נצחוני בני'"

באותו היום הביאו חכמים את כל הטהרות שטיהר ר' אליעזר בפסיקותיו, ושרפום כטמאות, וכן החרימוהו. הגמרא ממשיכה לתאר את צערו של ר' אליעזר ואת הדברים בהם לקה העולם כתוצאה מייסוריו. כאשר איים נחשול להטביע את ספינתו של רבן גמליאל, קרא רבן גמליאל ואמר: "רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך – שלא ירבו מחלוקות בישראל"

מאורע זה מבליט ומדגיש את מעמדו של ר' אליעזר כ"אחד" – שהלכה כמותו בכל מקום! ולכאורה יש תימה גדולה בכך שאדם גדול כזה מוחרם על-ידי שאר החכמים. להבנת פשר הדבר, נפנה להבין אחת מהלכות טומאת-כלים:
בעקרון כלי מקבל טומאה רק כשהוא שלם. אולם, אם הכלי נשבר קלות, או נסדק, או עשוי מחתיכות שונות – הוא אינו מקבל טומאה. הכלי מקבל טומאה רק בהיותו שלם.
כעת נוכל להבין את המחלוקת לגבי תנורו של עכנאי, שהיה מורכב חוליות-חוליות, כאמור: ר' אליעזר, בקבעו את מעמדו ההלכתי של התנור, מסתכל עליו מנקודת מבט של שלימות ואחדות. מפרספקטיבה גבוהה זו, התנור הוא אוסף שברים, ולכן הוא איננו בגדר כלי, וממילא אינו מקבל טומאה. ר' אליעזר מטהר.

אולם, מנקודת מבט זו, שום דבר בעולמנו הפיזי איננו באמת שלם.
חכמים שמו לב לבעיה זו, ודנו במעמד התנור מתוך הסתכלות ארצית, פונקציונלית; מנקודת מבט זו, התנור הוא כלי לכל דבר ועניין, וממילא טמא.
חכמים הבינו, שאנו איננו יכולים לחיות את חיינו בעולם המוגבל בגבולות חומריים, פיזיים, לפי הסטנדרטים השמימיים, הא-לוהיים.  נכון אמנם שעלינו לשאוב מהרוחני והא-לוהי ולשאוף לחתור אליהם, אך הנורמות ההלכתיות של חיינו צריכות להיות מבוססות על הגבולות הפיזיים והמעשיים של העולם בו אנו חיים. לא ניתן לראות כל דבר שימושי בעולמנו כרעוע בגלל העקרונות הא-לוהיים הנעלים.

כעת יכולים אנו להבין מדוע הוקיעו חכמים את ר' אליעזר ואת כל טהרותיו – משום שהן לא נבחנו לפי הקריטריונים המתאימים לבני אדם, להם נועדה ההלכה, אלא לפי סטנדרטים שמימיים.
כך נוכל גם להבין כיצד יכול היה ר' אליעזר "לזמן" לעזרתו את כל מעשי הניסים עליהם מסופר בגמרא שם: לפי הסטנדרטים הא-לוהיים הוא צדק – ולכן קיבל תמיכה בלתי-מסוייגת מן השמיים, שהלכה כמותו "בכל מקום".

שאלה אחת נשארת. הרי ודאי הקב"ה הוא זה שקבע שעל ההלכה לדון בהתאם לדרישות של העולם הזה. הוא זה שאמר "לא בשמים היא". אם כן מדוע יצאה בת הקול להגנתו של ר' אליעזר?
התשובה פשוטה למדי. אף על פי שבקריטריונים א-לוהיים צדק ר' אליעזר, הקב"ה יודע בבירור שאנו חיים בעולם הפיזי הזה, ומגבלו על ידו. בשולחו בת קול מנסה הקב"ה את חכמים לראות אם יעמדו על עקרונותיהם, אפילו בנקודה בה לכאורה הקב"ה בעצמו הולך נגדם. אם הם יוכלו לעמוד בפני זה – יוכלו לעמוד בפני כל סוג של לחץ ומצוקה, וימשיכו תמיד לפסוק הלכה כראוי.

(מתוך שיחה של הרב יהודה עמיטל זצ"ל. סוכם באנגלית ע"י הלל מייזלס ותורגם לעברית ע"י חיליק רון. נשלח במסגרת בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • אדם כי ימות באוהל התורה
  • "זאת התורה אדם כי ימות באהל..." (יט, יד)
  • מצוות שיצר הרע משיב עליהן
  • סמל השלום והאהבה בעם
  • "ודברתם אל הסלע לעיניהם" - החטא כתלוי נסיבותיו
  • ואסור להתייאש מיהודי
  • הקושי להבין את פרה אדומה
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.