כפה עליהם הר כגיגית
"ויתיצבו בתחתית ההר א"ר אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם" (שבת פח.).
התוספות, התקשו בדברי הגמרא שהרי כבר אמרו ישראל "נעשה ונשמע" ואם כן מה הצורך בכפיית ההר כגיגית? – תשובת התוספות היא, כי הייתה סכנה שישראל יחזרו בהם מהבטחתם לשמור את התורה, כשיראו את האש הגדולה שבמעמד הר סיני ועל כן היה צורך בכפיית ההר כגיגית.
נראה, כי בדברי התוספות טמון יסוד עמוק, מעבר למה שנראה במבט שטחי.
כל אדם באשר הוא, נמצא במצב מסוים ומוגדר, נתון לגבולות המקום והזמן, מושפע מן הסביבה ולתנאים חיצוניים נוספים שלעולם לא יוכל להיחלץ מהשפעתם לחלוטין. כיוון שכך, עלינו לשאול את עצמנו – האם אדם יכול להחליט בזמן מסוים החלטות הקשורות למצבים אחרים בחייו? האם הוא מסוגל לקבל על עצמו כי יתנהג באופן מסוים כאשר התנאים ישתנו לחלוטין?
אם כן, גם כשקבלו בני ישראל את התורה ב"נעשה ונשמע", יש בכך בעיה מסוימת, שכן קשה מאוד לשמור על התחייבות זו בתנאים ובמצבים אחרים אותם עם ישראל עתיד לעבור.
הפתרון לבעיה זו טמון כמובן בכוחו של הקב"ה, בורא העולם, שבידיו המציאות כולה. הקב"ה 'כפה על בני ישראל הר כגיגית' – התאים את המציאות לתורה ובכך הבטיח כי כל המצבים, הזמנים והמקומות יתאימו לקיום התורה. במעשה זה, של כפיית ההר כגיגית, המסמלת את עיצוב המציאות לאור קיום התורה, ניתן התוקף המוחלט לאמירת ישראל "נעשה ונשמע". כעת אמירה זו איננה רק הצהרה רגעית בעלמא, אלא בעלת משמעות נצחית, שכן מראש המציאות מותאמת מכאן ואילך לקיום התורה. רק מכוח אותה כפיית ההר, התקיימה התורה מבריאת העולם ותתקיים לדורות.
זוהי המשמעות העמוקה של דברי התוספות כי כפיית ההר נועדה כדי שלא ייבהלו מהאש ויחזרו בהם. אם לא הייתה את כפיית ההר, קבלת עם ישראל ב"נעשה ונשמע", הייתה יכולה להיות ארעית בלבד ואירועים מסוימים כגון ראיית האש, היו גורמים לביטולה.
תפקידו היסודי של מעמד הר סיני היה לקבוע את מעמדה של התורה לדורות. בזכות מעמד הר סיני, התורה קבלה תוקף נצחי ומחייב, מעבר לשל גורם ארעי הקיים במציאות וזוהו התפקיד המשמעותי ביותר של מעמד זה.
(הרב יהודה עמיטל. נשלח ע"י ישיבת הר עציון. השיחה הועברה בשנת תש"ל וסוכמה ע"י רמי ינאי. כל הזכויות שמורות לישיבה ורב).