עבודת האדם

פתיחה

אנחנו זוכים היום – כמאמר המשוררת נעמי שמר – "להתחיל מבראשית". בפרשת בראשית כמה עניינים יסודיים, אך נסתפק באחד בלבד: עבודת האדם בגן עדן.

אנחנו מכירים את העולם הזה ש"דומה לפרוזדור" (אבות ד', טז), את העולם הבא – הוא הוא גן העדן שיבוא. בדרך כלל אנחנו מבינים את היחס ביניהם באופן הבא: בעולם הזה אנחנו כל הזמן עובדים, קמים בבוקר, הולכים לעבודה – בקיצור, האדם עמל כל ימיו, ובלשון הפסוק "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" (בראשית ג', יט). אבל כשנגיע לגן העדן, שם ננוח, וכפי שתיארו זאת חז"ל, "צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה" (ברכות יז.).

האומנם? האם נכון יהיה להגדיר את העולם שלנו כעולם של עבודה, ואת גן העדן כעולם של מנוחה?

לפני שנפנה לפסוקים עצמם, נשים לב שהתפישה שהצגנו בעייתית. כדי לעמוד על הקושי שבה נעצור ונתאר לעצמנו כיצד נראה עולם של מנוחה: לאנשים שם תהיה להם מיטה טובה בגן העדן, יהיה להם אוכל טוב, יגישו להם, ינקו אחריהם; 'החיים הטובים'. אבל זה ממש נראה כמו בית אבות! גם שם אנשים מגיעים לימיהם, לשנותיהם האחרונות – ואז הם יושבים בבית אבות ושם מגישים להם את האוכל, מנקים אחריהם, נותנים להם חדר טוב שקל להם לעלות אליו, והם לא צריכים לעבוד. האם בשביל זה נועד גן העדן – להיות בית אבות?

העבודה בגן עדן

אחרי שעמדנו על הבעייתיות בתיאור שהצענו ליחס שבין עולמנו לגן העדן, הבה נתבונן בפסוקים. בפרשת הבריאה שמתארת את עולמנו, האדם נברא והגיע לעולם שכולו מוכן כבר, מסודר – הוא היה הנברא האחרון. הדברים היחידים שהקב"ה אומר לו הם סוגים שונים של ברכות: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ" (בראשית א', כח), אוכל "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל  הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה. וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם…" (בראשית א', כט-ל). נשים לב שמדובר בעולם הזה – לגביו מתואר שהאדם איננו צריך לעשות כמעט שום דבר (אם לדייק, לא כתוב שום דבר שהוא צריך לעשות), ואין עליו שום אחריות.

והנה מגיעה פרשת גן העדן: "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱ-לֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה" (בראשית ב', ה), ואז "וַיִּיצֶר ה' אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם" (בראשית ב', ז), ובהמשך "וַיִּקַּח ה' אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (בראשית ב', טו). לא רק שיש עבודה, לאדם מתחיל להיות קשה, ולכן הקב"ה אומר "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (בראשית ב', יח) – הוא צריך מישהו שיעזור לו, הוא לא יכול לבד.

אם כן, גן העדן בתורה בא לידי ביטוי בדבר אחד: האדם כל הזמן עובד. אנחנו רואים שהאדם מקבל אחריות דווקא בגן העדן, ומתברר שזהו העולם האידיאלי: העולם שבו האדם עובד, שהאדם מקבל אחריות, שהאדם מפתח את הדברים – ולא שהוא יושב ואחרים עובדים עבורו.

זוהי פרשת גן העדן "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (בראשית ב', טו). חז"ל דורשים (ובצדק רב) על "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" ש'זה תורה ומצוות' (על פי ילקוט שמעוני בראשית כ"ב), וכדומה: וודאי שזה חלק מן העבודה, אבל אין הכוונה שהעבודה נעשית רק בעולם הזה. ואכן חז"ל אומרים על העולם הבא, על גן העדן, "תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, שנאמר 'ילכו מחיל אל חיל יראה אל א-להים בציון'" (ברכות סד.). אין שם מנוחה, נהפוך הוא: כל הזמן יש שם עבודה.

בין עמל להנאה

לתיאור המתוקן שאנחנו מציעים יש להוסיף פרט אחד: העבודה בעולם הבא איננה עבודה שיש בה ייסורים, אלא עבודה שיש בה הנאה וסיפוק.

הכיצד? הבה ונשווה את זה, לדבר שקצת קרוב לליבי, לחדר כושר: כולם מזיעים, וקשה להם, והם מתנשפים, הם מתנשמים – אבל הם משלמים כסף כדי להגיע לשם, ונהנים מכל רגע. לא יהיה נכון לזהות את ההנאה עם בטלה ואת הייסורים עם העבודה: עבודה יכולה להיעשות, ברצון, בחשק, מתוך סיפוק. חדרי כושר וקבוצות ריצה עולים לא מעט כסף, ועדיין אנשים מוכנים להשקיע את הכסף הזה כדי שהם יעבדו קשה, והם נהנים מכל רגע.

אלה יהיו החיים בגן העדן: עבודה קשה מאוד. בתורה, במצוות, במעשים טובים – אבל גם סביב עצי גן העדן וגם סביב הנהר היוצא מגן העדן. לאדם תהיה הרבה מאוד עבודה – אבל העבודה הזאת תיעשה מתוך רצון, מתוך הנאה; מתוך הידיעה הברורה שהקב"ה שברא את העולם שיתף את האדם איתו בניהול העולם, שניהם יחד (כמובן, בדרגות שהמרחק ביניהן אינסופי). העיקר הוא שהקב"ה שיתף את האדם בניהול העולם יחד איתו, ושהאדם אוהב לעשות את זה.

(הרב יעקב מדן. נשלח ע"י ישיבת הר עציון. הדברים נאמרו במסגרת סדרת 'חידוש מהגוש' לפרשת בראשית ה'תש"פ (ראו כאן), ותומללו ונערכו על ידי אביעד ברסטל התמלול והעריכה לא עברו את ביקורת הרב).

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • השקר בגן עדן
  • מה ניתן ללמוד מהפסוק הראשון שבתורה?
  • כתנות עור ועלה תאנה
  • האיש והאישה
  • פרו ורבו
  • מעלת האשה עפ"י בריאתה
  • מדוע זכתה האות ב' לפתוח את התורה?
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.