החודש הזה לכם

הדפסה הדפסה

בא ונראה איך החודש נהפך ממספר, לשם, בעוד שברוב ספרי המקרא זה ראשון, שני, כדי לזכור את יציאת מצרים שהיתה בניסן, וללא שם שמוכר לנו כיום.
את השמות החודשים המוכרים לנו כיום קיבלנו כנראה, בשבעים שנות גלותנו בבבל. ומעניין שממגילת אסתר קיבלנו גם שם וגם מספר, אולי כדי לסמוך גאולת בבל לגאולת מצרים. מההלכה שימי פורים חלים באדר הסמוך לניסן.
והשמות הללו חזרנו א"כ לקרא את שמותם כשם שנקראו אז בבבל, להזכיר כי שם עמדנו ומשם הש"י העלנו.
ראינו אם כן, ששמות החודשים אם כי מקורם אולי מבבל, ולא במקרה הם 'נדבקו' בנו ונכנסו בכבוד ללוח השנתי. אולי אף ידענו מהם כבר במעמד הר סיני אך לא השתמשו בהם, כדי לזכור יצ"מ.

אכן, בתושב"ע (משנה) כבר קיבלנו חלק מהשמות אך נציין שהם ללא מספר.  נציין שבנביא (לפני החורבן) מופיעים עוד שמות מיוחדים לחודשים.

ונביא המקורות:
נתחיל מהפסוקים בתורה :בפרשת נח- "ובחודש השני בשבעה ועשרים יום לחודש, יבשה הארץ.
ספר שמות פרק יב' א'- ויאמר יהוה אל-משה ואל-אהרן בארץ מצרים לאמר. החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה... היום אתם יוצאים בחודש האביב.– ובפרק לד יח'- "כי בחודש האביב יצאת ממצרים …"
בפרשת יתרו– בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים…
במדבר י'- יא'-בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחודש נעלה הענן.
אנו גם רואים שבנביאים יש שמות מאוד מיוחדים לחודשים:
בספר מלכים א' פרק ו פס' א'- ויהי בשמונים שנה … בשנה הרביעית בחדש זו הוא החדש השני למלך שלמה על-ישראל.
ובפסוק ל"ח: ובשנה האחת עשרה בירח בול, הוא החדש השמיני, כלה הבית, לכל-דבריו …
ובפרק ח'-ב'- "ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האיתנים בחג– הוא החודש השביעי".

ככלל בנביאים אנו גם רואים שאין לחודש שם בכלל, אלא יש לו רק מספר: בירמיהו א' א'- דברי ירמיהו בן-חלקיהו מן-הכהנים. וכו' … ויהי בימי יהויקים בן-יאשיהו מלך יהודה …. עד-גלות ירושלם בחדש החמישי.
ביחזקאל כח'-יז'- "ויהי בעשרים ושבע שנה בראשון באחד לחודש היה דבר ה' אלי לאמר"
בספר נחמיה מופיעים שמות אלו: 'כסלו', 'ניסן', וכן מצאנו 'אלול', ונציין שהם ללא מספר.

ובמגילת אסתר מופיעים שמותם ומספרם של ארבעה חודשים ואלו הם:טבת , אדר, ניסן, וסיון- כאשר הם, שניים מהם בחורף, ושניים מהם באביב.
פרק ב' "ותלקח אסתר אל-המלך … בחדש העשירי הוא-חדש טבת בשנת-שבע למלכותו.
פרק ג'- בחדש הראשון הוא-חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים-עשר הוא-חדש אדר. .
פרק ח' ויקראו ספרי-המלך בעת-ההיא בחדש השלישי הוא-חדש סיון בשלושה ועשרים בו….
במסכת ראש השנה פרק א' – מצאנו כך: משנה א' באחד בשבט, ראש השנה לאילן,
ובמשנה ג'- על שישה חודשים שלוחים יוצאים: על ניסן, מפני הפסח; על אב, מפני התענית; על אלול, מפני ראש השנה; על תשרי, מפני תקנת המועדות; על כסליו, מפני חנוכה; ועל אדר, מפני הפורים. וכשהיה בית המקדש קיים–יוצאין אף על אייר, מפני פסח קטן.
כדי שיהיה לנו י"ב חודש נוספו לנו אח"כ עוד שניים ואלו הן: מרחשוון, ותמוז. לגבי טבת וסיון למדנו מהם כבר במגילת אסתר.

לסיכום- הנה שמותם יפים הם, ואין כל צורך להשתמש בשם הלועזי שלצערנו כל כך נפוץ במחוזותינו. הנה ראינו איך שם החודש מדלג מ'מספר', ל'שם ומספר', ובסוף ל'שם' בלבד והכל כמובן לשם ה'.

(נשלח ע"י ליאור זרחיה)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • בין כלי מצרים וכלי לימוד מודרניים
  • "הולך אני, ואל יתבייש שלוחי"
  • חודשים ושנה בלוח העברי
  • פסח מצרים ופסח סדום
  • "בא אל פרעה"
  • הלומד מכל אדם
  • "מזג האוויר"
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.