תשובה

הדפסה הדפסה

בהפטרת השבת (שבת תשובה) נקרא: וגם עתה נאם ה' שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד.
וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' א-להיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה.
מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנחה ונסך לה' א-להיכם. (יואל ב, יב-יד).

במחילה המובטחת על ידי הנביא קיימת בעיה: מה בין רחמים על בעל התשובה לבין ויתור? מידת הרחמים היא מידה נאה, אך מידת הוויתור כרוכה בחוסר צדק ובשקר. וכך ביטא זאת הרמח"ל בספרו הטהור, 'מסילת ישרים':
והוא מה שאמר משה רבנו עליו השלום: "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט א-ל אמונה ואין עול" וגו', כי כיוון שהקב"ה רוצה במשפט, הנה כך הוא עובר על המשפט, מעלים את העין מן הזכות כמו מן החובה. על כן אם משפט הוא רוצה, צריך שיתן לכל איש כדרכיו וכפרי מעלליו בתכלית הדקדוק, בין לטוב בין למוטב, והיינו, א-ל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא, שפירשו ז"ל: לצדיקים ולרשעים, כי כך היא המדה ועל הכל הוא דן ועל כל חטא הוא מעניש ואין להמלט. (מסילת ישרים, פרק ד).

רבים עמדו על שאלה זו. אנו נלך כאן בדרכו של המהר"ל. המהר"ל מסביר כי כשהאדם שב בתשובה, מתברר שהחטא מעולם לא היה חלק ממנו, מאישיותו. לכן הוא מצליח לנער את החטא מעליו, וניתן למחול לו על עוונו.

משל למה הדבר דומה? רכב ששלדתו ניזוקה בתאונת דרכים, עלול לאבד עד מחצית מערכו בשוק המכוניות. אם אדם ימכור את הרכב בלא להודיע על הפגם, יש כאן מקח טעות. לעומת זאת, אם הפנס אינו פועל, חסר ברכב חלק שאינו מ'אישיותו' של הרכב. על המוכר יהיה לפצות על כך את הקונה, ולשלם לו דמי פנס חדש, אך המכר לא יבוטל כמקח טעות. לדברינו, תשובה מתאפשרת הודות לכך שהחטא לא מהווה חלק מאישיותו של החוטא, דבר המתברר עם תיקון החטא ועם התנערותו המלאה של החוטא מדרך החטא.

ועדיין רובצת לפתחנו השאלה, מהם החרטה והתיקון מבחינה מעשית.

האמנם יכול אדם להחליט מהיום למחר על דרך חדשה? מורגל בלשוננו הביטוי 'לפתוח דף חדש'. משמעו, לא נורא שהדפים הקודמים מקושקשים או מלאים בדברי נבלה. אנו נכסה אותם בדף החדש, ורק הוא יהיה לנגד עינינו. אך אם לא נתבונן בדף המקושקש ולא נקדיש זמן למחקו ולנקותו, חזקה על הדף החדש, שכעבור זמן קצר יהיה מקושקש כקודמיו. אם כן אפוא, איך מוחקים וכיצד מתקנים? האומנם יכול כל אחד מאתנו להתחרט חרטה עמוקה על כל מעשיו הרעים בשנה החולפת? וכלום ניתן לעשות זאת כל שנה?

אני מסופק בכך. אך אני משוכנע, שכל אחד מאתנו יכול, אם כי במאמץ לא קטן, לקבל על עצמו לשנות מן היסוד שניים, שלושה או ארבעה דברים באורח חייו. על חלקם להיות ממצוות הקדושה, התורה והתפילה, ועל חלקם להיות ממצוות היושר, הנאמנות, הצדקה והמשפט.

כל אחד מאתנו יכול לאתר במהלך יומו מספר קטן של פגמים, ולהחליט שהוא נוטל אותם כמשימה לשנה הקרובה לטיפול ולתיקון. אם יעשה כך, יוכל להופיע ביום הרחמים כבעל תשובה לפני הקב"ה ולבקש רחמים על עצמו ועל עמו, ולבקש עימם גם את הכוח ואת היכולת לתקן.

הוא יצטרך לקבל על עצמו לערוך במהלך השנה נקודות ביקורת מוגדרות, אולי בכל יום כיפור קטן או בכל ערב ראש חודש, ובנקודות אלו יבדוק אם הוא עומד במשימה, מתקרב אליה, או חלילה, דורך במקום או מתרחק ממנה. הוא יבדוק בהן מה עליו לעשות כדי לשפר את עמידתו במשימה, ולקראת יום הכיפורים הבא יבדוק במה הצליח ובמה לא, מה עליו לקחת כמשימה לשנה נוספת ומה יוכל להוסיף על משימתו לשנה שאחריה.

לקראת היום הקדוש יש לזכור את הווידוי, שהוא עיקר מצוות היום. וידוי אמתי אינו דבר של מה בכך. מילות הווידוי הן סתמיות וכלליות מדי, וקיים בהן חשש להוספת חטא של 'וידוי פה'. בעל ה'חיי אדם' הרגיש בכך, והוסיף בווידוי שכתב רשימה ארוכה של חטאים פרטיים על פי סדר הא"ב. אך מה טעם שנאמר רשימת חטאים שכתב אחר, גדול בתורה ובמוסר ככל שיהיה?!

מוטל על כל אחד מאתנו לייחד זמן, לנבור, לחפש ולעשות רשימה של כל חטאיו הזכורים לו, וראוי לו לסדרם על פי סדר הא"ב ולאומרם בצמוד לווידוי שבסידור. כמה פעמים נהגנו בחוסר זהירות בכביש? כמה פעמים 'גנבנו' תורה של מכונית אחרת בצומת? כמה פעמים זלזלנו בברכת 'אשר יצר'? ועוד ועוד.
הכרה בחטא היא צעד חשוב גם אם לא נוכל להפעיל את כל נימי החרטה שבנפשנו. אך היא צעד חשוב רק אם יש לנו רצון אמתי לתקן, גם אנו יודעים שכרגע לא נוכל להשקיע כוחות נפש רבים באינסוף חטאינו.

ונקודה אחרונה: עשרת ימי תשובה היו אמורים בדרך ההיגיון להיקבע בסוף השנה ולא בראשיתה. שהרי הם מסכמים ומתקנים את חטאי השנה החולפת. הריהם כמבחן מתקן לשיפור הציון של שנת הלימודים שעברנו עתה.

אך ימי התשובה נקבעו לתחילת השנה. התשובה היא תשובה אל… ולא תשובה מ… עיקרה אינו בריחה מן החטא (עם כל חשיבותה) אלא תשובה אל ה'. אנו פותחים את השנה החדשה באמירה לקב"ה כמה חשוב לנו לשוב אליו, להיות קרובים אליו, וללא המחיצה של 'עוונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין א-לוהיכם'.

(הרב יעקב מדן. השיחה נאמרה בערב שבת פרשת האזינו ה'תשע"ב וסוכמה על ידי עמנואל מאייר. סיכום השיחה עבר את ביקורת הרב. נשלח ע"י בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון http://www.etzion.org.il/vbm)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • עד מתי צריך השעיר המשתלח להיוותר בחיים?
  • שמיים וארץ
  • מעלת טו באב
  • במקום שבעלי תשובה עומדים
  • עשרת הרוגי מלכות ומכירת יוסף
  • הדמיון בין החזרת קדרה לכירה לחזרה בתשובה
  • על סדר הסליחות
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.