לך לך - לבדך
“לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך” (בראשית יב, א). רש”י מפרש את הכפל “לך לך” - להנאתך ולטובתך. אבל האברבנאל מציע קריאה אחרת: “לך לך” פירושו “לך לבדך” - עזוב את כולם, כי ההליכה הזאת היא לטובתך.
לדברי האברבנאל, שלושה דברים מעכבים את האדם ממימוש הפוטנציאל שלו: הארץ, החברה הקרובה, ובית אביו.
הארץ - אברהם עוד היה בעבר הנהר, ארץ מלאה כשפים וכופרים (גם בלעם היה משם).
החברה - אוהביו, שכניו ומכריו, כולם עובדי עבודה זרה.
המשפחה - תרח ונחור, גם הם עובדי אלילים, ואברהם בוש לגעור בהם ולהוכיחם.
לכן הציווי משולש: “לך מארצך, וממולדתך, ומבית אביך”. מארצך - המקום עצמו. ממולדתך - האנשים שנולדת וגדלת איתם. מבית אביך - המשפחה הקרובה.
וכך מתברר הכפל “לך לך”: לך לבדך - עזוב את הכול, (וזה גם לטובתך). בארץ אחרת, בארץ כנען, תוכל יותר למלא את ייעודך.