חשבונו של משה

במדרש רבה לפרשת “פקודי” (פרשה נ”א) מסופר על החשד שחשדו במשה מששכח לאן נעלמו 1775 השקלים.
”משנגמרה מלאכת המשכן אמר להם: בואו ואני עושה לפניכם חשבון. אמר להם משה: אלה פקודי המשכן – כך וכך יצא על המשכן עד שהוא יושב ומחשב שכח באלף ושבע מאות וה’ וע’ שקל מה שעשה ווים לעמודים.  התחיל יושב ומתמיה. אמר: עכשיו ישראל מוצאין ידיהם לאמר משה נטלן. מה עשה האיר הקב”ה עיניו וראה אותם עשוים ווים לעמודים…
ר’ חמא אמר: היו אומרים חמי קדל דבריה דעמרם וחבירו אומר לו אדם ששלט על מלאכת המשכן אין אתה מבקש שיהא עשיר.

כששמע משה כך: אמר להם משה: חייכם, נגמר המשכן אתן לכם חשבון, אמר להם: “בואו ונעשה חשבון הוי ואלה פקודי המשכן”. מילוי האותיות של “אדם ששלט על מלאכת המשכן” שווה בדיוק 1775!!

ואכן: החשבון מדויק: “והביטו אחרי משה” שווה 602. “בואו ונעשה חשבון” שווה 812. ההפרש הוא 210  משה נזכר, שעם הכסף העודף הוא עשה “ווים” לעמודים. “ווים” באתב”ש שווה 210.

אומר “בעל הטורים” על “אלה פקודי” – מלא “ו”, שפקד לכל שש מאות אלף, שלא יחשדוהו שלקח מן הכסף”. ובהמשך אומר “בעל הטורים” על “ואתו אהליאב” (שם פסוק כ”ג)- “אלו השניים היו עדים למשה שהשלים כל החשבון שקיבל”. הכסף שהגיע התאים בדיוק למשכן, ומה שנראה היה כחסר, שימש לעשיית העמודים.

(נשלח ע”י רפאל מגיד לעילוי נשמת לאה אדל בת חיים)