"עמוד התווך של מוסף ראש השנה, הוא הזיכרון"

לפני הקב”ה צריך וראוי להיות עומדים בזמן התפילה. תפילה כאן היא תפילת העמידה המפורסמת והטקסט שלה מוכן ונגיש בסידורים במחזורים ובאינטרנט לכל אדם.

חז”ל סידרו והתקינו את נוסח הברכות ואת סידורם ומיקומם ואת מספר הברכות לפי העניין. המתכונת היא שלוש ברכות פותחות את התפילה הם נקראות ברכות השבח ושלוש שסוגרות והם נקראות ברכות ההודיה.

ברכות השבח הם אבות, גבורות, וקדושת השם, ברכות ההודיה הם עבודה, הודייה וברכת השלום.

באמצע יש העניין המרכזי השייך ליום המדובר. כי ברור שיש שייכות בתפילה לזמן ולנושא. היות שבימי החול יש מקום לבקשות, לדוגמא רפואה גאולה ובניין ירושלים, אזי נתקנו בתווך ברכות שהעניין שלהם הוא בקשות.

בשבתות ובימים טובים התקינו ברכת אחת היא נקראת ברכת קדושת היום ונזכיר בחתימתה את היום לדוגמא בשבת נאמר “מקדש השבת” וביום טוב נאמר “מקדש ישראל והזמנים”.

בתורה יש שני איזכורים ליום הזה של ראש השנה . דרך אגב המושג ראש השנה הוא בחז”ל אך התורה הוא מובא כך- הנה האיזכור הראשון בספר ויקרא כג {כד} “דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ.” ובספר במדבר פרק כט {א} וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם:

יש מושג ידוע לכל חייל, “כי קשה באימונים קל בקרב”, המוסף הארוך הזה של ראש השנה הוא “הקשה באימונים” הוא משהו שנלקח מיום אדיר וקדוש יום הכיפורים של שנת היובל למעשה הוא “קל בקרב”. הוא לא מוכר כל כך  בימינו אך אנו כוספים אליו מאד, והוא  תפילת מוסף של יום הכיפורים של שנת היובל שנת החמישים, הפסוקים בתורה שמאששים זאת הם מספר ויקרא  כה – {ט} וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם: {י} וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ…

מפסוק זה נלמדים בתלמוד במסכת ראש השנה כל ענייני השופר התקיעות והתרועות של ראש השנה. ומשם אנו לוקטים את העוצמות כדי לדעת כאן בראש השנה שלנו בכל שנה למה  אנו צריכים לשאוף, לאיזה דרור בארץ שהוא יהיה ערכי ומופשט מכל שיעבוד חומרי או אנושי, אנו נדרשים לחרות נפשית  בלתי להקב”ה לבדו. המציאות האוטופית הזו, עדיין לא מיושמת כאן בארץ מסיבות לאומית רחבות.

מתברר כי שם ביום הכיפורים ההוא, יאמרו בדיוק את כל נוסח הברכות המוכרות לנו ממוסף ראש השנה שלנו כאן כולל התקיעות והתרועות בשופר המשולבות לאחר כל אחת  מהברכות הללו הנמצאות בתווך דהיינו ” מלכויות זכרונות ושופרות”.

 נפסקה ההלכה לאחר הדיון בתלמוד במסכת ראש השנה, כי ברכת מלכויות הנחשבת כאן רביעית בתפילת זו, נתאחדה עם ברכת קדושת היום. שהיא רביעית בכל מקום וחותמים בה “מקדש ישראל ויום הזכרון”.

נמצא כי ברכת זכרונות תהיה הברכה החמישית דהיינו המרכזית בתפילת מוסף זו  וזה תורף העניין שבאנו כאן לבאר.

נתייחדה תפילת מוסף של ראש השנה מכולן, בזה שבתווך יהיו שלוש ברכות הם נקראת בפי כל “מלכויות זיכרונות ושופרות” למעשה בזה היא תהיה בעלת תשע ברכות ומכיוון שזה מספר לא זוגי, אזי הברכה החמישית תהיה “זכרונות”. ומכאן באנו לידי הבנה איך העמימות בתורה בקריאתה שם ליום זה “זכרון תרועה” מתמזג עם מיקום ברכת זכרונות בחמישית. חז”ל התקינו דווקא את ברכת הזכרונות להיות בתווך עמוד המרכזי של תפילת מוסף זו על שם המינוח הנוסף בתורה “זכרון תרועה מקרא קודש”,

ואם ישאלו מניין לך כי הזכרון הוא האמצע המדוייק? הנה הזכרון הוא מינוח להיותו באמצע המדוייק, וזאת נלמד מספר שמות יג  {ט} וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ” מכאן מתברר כי הזכרון נמצא באמצע, נמצא בעיזוז המיקום המרכזי ביותר בראש האדם, בגובהו של ראש האדם בין העיניים מקום בו מוח של תינוק רופס, שם צומת מרכז עצבי הראייה. לנקודת זו מתרכז הזכרון היא עוצמתו הייחודית לגבי האדם. ומזה למדנו את מרכזיותו של תפילת מוסף זו, להיות בה במרכזיותה את ברכת הזכרונות.

נמצא שבמבט על, אנו מתבוננים על התשע ברכות איך מתנוסס לו העמוד המרכזי ומתגלה באופן נפלא ומאיר בזה על היום כולו הוא ברכת הזכרונות ואף מוזכר בתפילה פעמים רבות כי יום תרועה הוא יום הזכרון.

לדוגמא בחתימת ברכת מלכויות נאמר “מקדש ישראל ויום הזכרון”. ידם של חז”ל נתחברה למעשה עם המינוח בתורה “זכרון תרועה” נמצא כי ברכת הזכרונות הוא העמוד המרכזי של יום הזכרון בהיותו ממש העוגן והבריח התיכון של תפילת מוסף. שנזכה למאמר הקב”ה לישראל- מסכת ר”ה דף לד:- אמר רבה אמר הקב”ה אמרו לפני בר”ה מלכיות זכרונות ושופרות, מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיבא לפני זכרוניכם לטובה, ובמה? בשופר. עד כאן!

השולח זרחיה ליאור בית אל.