כיבוד אב ואם וכבוד שבת
נראה שהמדרש מבקש להעתיק למצו?ת כיבוד אב ואם משמעויות השאובות ממצות כיבוד השבת, וכך לעצב את היחס הראוי של האדם להוריו לאורו של מודל השבת.
שבת
נושאים בפרשה
מדוע נשים לא שותות מכוס הבדלה
טעמים מדוע נהגו הנשים שלא לשתות יין בהבדלה: עץ הדעת בו הכשילה חוה את אדם הראשון היה גפן (ברכות מ.) ולכן במוצ"ש אינה טועמת מהגפן שעל ידי החטא ניתן לה דם נידות להבדילה מן האדם (של"ה) ולפי זה מותר להם לשתות מההבדלה על חמר מדינה. טעם נוסף מפני שכבתה נרו של עולם (אדם הראשון) ובשו"ת
הזכרת אליהו במוצ"ש
הטור בסימן רצ"ה מסביר מדוע רגילין להזכיר את אליהו הנביא במוצ"ש, לפי שהוא עתיד לבשר את הגאולה. איתא בעירובין מג : מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי יו"ט . וע"כ אנו מתפללין כיון שעבר השבת ויכול (עכשיו) לבוא, שיבוא ויבשרנו.
מדוע מבדילים בתפילה במוצ"ש
הבדלה בתפילה (טור בסימן רצ"ד ) - גמ' ברכות לג. -אמר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפילות, קדושות והבדלות, בתחילה קבעוה ( הבדלה) בתפילה, העשירו קבעוה על הכוס, חזרו והענו קבעוה בתפילה, והם אמרו המבדיל בתפילה צריך להבדיל על הכוס. והטעם שקבעו לומר "אתה חוננתנו" בברכת חונן
על הזכרת שלושת האבות בתפילת שבת
הבית יוסף מפרש את התפילה "אברהם יגל, יצחק ירנן, יעקב ובניו ינוחו בו" - לפי שהאבות שמרו את השבת שאפילו עירובי תבשילין שמר אברהם אבינו וכן צוה את בניו (זה יצחק) ואת ביתו (זה יעקב), לכן אנו מזכירין אותם בתפילה - גילה באברהם בב"ר גיל יגיל אבי צדיק זה אברהם-בשעה שנתבשר לא יירשך זה (ישמעאל)
שלושה ענייני תפילות של שבת
בשבת תקנו ג' ענייני תפילות - "אתה קדשת" "ישמח משה" "אתה אחד" ובוי"ט לא תקנו אלא אחת "אתה בחרתנו" מפני שאלו ג' תפילות תקנום כנגד ג' שבתות : "אתה קדשת" כנגד שבת בראשית (בריאת העולם) ככתוב "תכלית מעשה שמים וארץ" "ויכלו השמים והארץ וכל צבאם...". "ישמח משה" - כנגד שבת של מתן תורה דלכולי עלמא
טעם לאמירת תפילת "ואני תפילתי לך ה' עת רצון" לפי הוצאת ספר תורה במנחה
היא ע"פ המדרש "ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר" וכתיב בתריה "ואני תפילתי לך ה' עת רצון" - אמר דוד לפני הקב"ה, ריבונו של עולם, אין אומה זו כעו"ג ששותין ומשתכרין ופוחזים. אנו לא כן, אע"פ שאכלנו ושתינו "ואני תפילתי לך ה'" וכתב בשיבולי הלקט (ס' קכו') בשם רבי נתן ב"ר מכיר, למה אומרים
הסיבה לאמירת "כתר" בתפילת מוסף בשבת, ביו"ט ובנעילה ביום הכיפור
מובאת בבית יוסף בסימן תכג' בשם שיבולי הלקט סימן מ"ה וז"ל מצאתי בתשובות הגאונים לפי שבימי רב גזר יוזגדר מלך פרס שלא יקראו קריאת שמע, מה עשו חכמים שבאותו הדור תקנו להבליעו בין הקדושות : רישא - שמע ישראל וסיפא - אני ה' אלהיכם. ולמה תקנו לומר בהבלעה כך כדי שלא תשכח ק"ש מפי התינוקות
הסבר מילות תפילת מוסף בשבת על פי הבית יוסף בשם שיבולי הלקט
תכנת - לשון סידור רצית קורבונותיה- קורבנות שבת הם עולות (בכל החגים יש בקורבנות שעיר חטאת שבא על כפרה, ובשבת אין קורבן חטאת אלא קורבן עולה לשם ריצוי) ויש מפרשים לא רצית קורבן אא"כ עבר עליו שבת כדכתיב "מיום השמיני ירצה". הטור מוסיף שאע"פ שצריך לחלל שבת בשביל להקריב קורבנות, רצית את קורבונותיה. צוית פירושיה
מדוע לא מוציאים בשבת רגילה שני ספרי תורה לקורבנות המוספין
"וביום השבת " - הטור בסימן רפ"ג מביא שני טעמים: א. בפרשת קורבנות של מוסף של שבת ישנם רק שני פסוקים (ואין עליה לתורה פחות משני פסוקים) ואין לקרוא אלא מעינינו של יום. ב. במסכת תענית כז:- אמר הקב"ה לאברהם תיקנתי להם סדר קורבנות, בזמן שקורין אותם לפני מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני ומוחל
על הפיוט "שלום עליכם"
שלום עליכם- יסוד המנהג לאמירת שלום עליכם הוא ע"פ מה שאמר רבי יוסי ב"ר יהודה - שני מלאכי השרת מלווים לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו . וכתב ספר ישורון (עמ' 294) שלא נודע מי חיבר פיוט זה, ולא נמצא בסידורי הקדמונים. ויש אומרים שהמקובלים הנהיגו לאומרו. וקשה שהרי אסור לבקש מהמלאכים כמו שמרו בירושלמי (פ"ט בברכות
על הפיוט "שלום עליכם"
שלום עליכם- יסוד המנהג לאמירת שלום עליכם הוא ע"פ מה שאמר רבי יוסי ב"ר יהודה ? שני מלאכי השרת מלווים לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו . וכתב ספר ישורון ( עמ' (294 שלא נודע מי חיבר פיוט זה, ולא נמצא בסידורי הקדמונים. ויש אומרים שהמקובלים הנהיגו לאומרו. וקשה שהרי אסור לבקש מהמלאכים כמו
הסברים על מילות הקידוש בערב שבת
הטור מפרש את מילות הקידוש בסימן רע"א : זיכרון למעשה בראשית - אנו שובתים ביום ששבת בו ה' אחר תכלית מעשה בראשית. תחילה למקראי קודש - שהשבת מוזכר תחילה בפרשת המועדים, קודמת לכולם. זכר ליציאת מצרים - השבת תחילה למקראי קודש שהם זכר ליציאת מצרים, הרמב"ם אומר שיציאת מצרים מורה על אלוה קדמון מחדש, חפץ
סיפור לשבת – השוחט עם היד הרועדת
באחד הימים באו הקצבים לרבה של העיר צ'לדז בדרום מערב פולין, בטענה שהשוחט מטריף הרבה מאד מהבהמות. רבה של העיר הגאון מסוסנוביץ רבי שלמה שטנצל זצ"ל, הלך לבדוק את השחיטה והבדיקה של הבהמות, והתברר שידי השוחט, שכבר היה זקן, רעדו, דבר שפוסל את השחיטה וגורם הפסד גדול לקצבים. הכל ידעו כי העברת השוחט ממשרתו היא