על הזכרת שלושת האבות בתפילת שבת

הבית יוסף מפרש את התפילה “אברהם יגל, יצחק ירנן, יעקב ובניו ינוחו בו” –

לפי שהאבות שמרו את השבת שאפילו עירובי תבשילין שמר אברהם אבינו וכן צוה את בניו (זה יצחק) ואת ביתו (זה יעקב), לכן אנו מזכירין אותם בתפילה –

גילה באברהם בב”ר גיל יגיל אבי צדיק זה אברהם-בשעה שנתבשר לא יירשך זה (ישמעאל) וכו’ בא שמחה וגיל בליבו שנאמר ויפול אברהם על פניו ויצחק, וכיוון שנדרש גיל יגיל אבי צדיק על אברהם (האבא של הצדיק) , נמצא שיצחק הוא הצדיק, ומצינו רננה אצל צדיקין דכתיב “רננו צדיקים” ועוד שאמר אברהם “השה שעולה בני” (שאמר אברהם ליצחק שהוא יהיה הקרבן) מיד רינן יצחק ואמר שירה , ומה שירה אמר שיר של קרבן. יעקב ובניו ינוחו בו דכתיב ” ויחן את פני העיר” אמרו בב”ר שקבע תחומין מבע”י הדא אמרה ששמר יעקב שבת.
ודווקא יעקב ובניו ולא אברהם ובניו ולא יצחק ובניו, שהרי בני ישמעאל ועשיו אינם נוחים בו.