על ברכת הטוב והמיטיב בברכת המזון
מדוע הוסיפו חכמים את ברכת "הטוב והמיטיב" לברכת המזון?
עקב
נושאים בפרשה
חיזוק נוכחות ה' בעולם הגשמי
מה היתה מטרתו של ה' בקיום התנאים המיוחדים של המדבר במשך ארבעים שנה, כפי שמשה מסביר בפרשה.
חטא משה ואופייה של הארץ
מרגע שאנו רואים את המצב החומרי כביטוי למצב הרוחני והדתי של עם ישראל, הרי שהתמודדות עם קשיים חומריים הופכת להיות הזדמנות של ממש לתהליך של התקדמות רוחנית.
ארבעים שנות המדבר במבט חדש
משה מציג את המדבר כתקופה שעשויה לשמור על החוסן הרוחני של העם במהלך החיים בארץ. לכן, היא מוצגת כמסגרת לחיים בארץ. כאשר זוכרים את המדבר אפשר לחוות את הארץ בצורה חיובית, וכאשר שוכחים זאת, ההנאה מהארץ הופכת למסוכנת.
חטא משה ואופייה של הארץ
ככלל, אנו רגילים לראות בהיעדר משאבים כלכליים בעיה שיש להתמודד עימה, לפתור אותה במהירות האפשרית וכך להגיע למצב של רווחה. אך מרגע שאנו רואים את המצב החומרי כביטוי למצב הרוחני והדתי של עם ישראל, הרי שהתמודדות עם קשיים חומריים הופכת להיות הזדמנות של ממש לתהליך של התקדמות רוחנית.
איסור גאווה מן התורה – מניין?
מציאת פסוק מפורש, האוסר את הגאווה על עם ישראל כולו ועל כל יחיד בו, פסוק שניתן למנותו במניין המצוות, זהו חידושו של רבי משה מקוצי ב'ספר מצוות גדול' שלו, חידוש שזיכו אותו בו מן השמיים מפני ענוותו.
עינינו ראו ולא זר
העמקת העדות האישית של דור באי הארץ היא חלק חיוני מההכנות לעבור את הירדן, לרשת את הארץ. אתגרים רבים עומדים לפני דור באי הארץ, והעובדה שעיניהם ראו נסים כה גדולים, נותנת להם את היכולת להתגבר על כולם.
"פן תרבה עליך חית השדה"
וכי מה הבעיה שתתרבה החיה בשדה? כאשר נצטרך לפרוץ ולהתרחב נדחק את החיות הצידה. עדיף לגור במקום נטוש עם חיות מאשר לגור לצד אויבים החורשים רעה ויכולים בכל רגע נתון לנסות ולכבוש את הארץ מידינו, לא?
ועתה שמך ה' אלוקיך ככוכבי השמים לרוב
לו היה משה מדבר לפני העם הסיני -היו דבריו מדוייקים או קרובים יותר לאמת, ניתן להגיד ששתי מיליארד סינים זה תואם פחות או יותר לכוכבי השמיים לרוב, לא נהיה קטנוניים…. אבל כאשר מדבר משה עם בני ישראל בכניסתם לארץ ישראל בפרשת עקב מדובר לכל היותר ב-3 מיליון איש. מספר זה כולל נשים וטף שהרי ידוע כי הגברים לבד היו 600,000 איש. אם כן איך ניתן להגיד " שמך ה' ככוכבי השמים לרוב"?…
פרשנות משה לחטא העגל
חטא העגל הוא מן האירועים הטרגיים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל שלא ניתן להתעלם ממנו. אולם, כפי שנראה, גם הדרך והתזמון שבו משה בוחר להתייחס למאורע מהווה דבר משמעותי בפני עצמו.
תודעת ההיסטוריה – הדרך לידיעת ה'
בפרקים הפותחים את ספר ירמיהו, תולה הנביא את שכחת ה' בשכחת סיפור יציאת מצרים וההיסטוריה של עם ישראל: "מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי, וילכו אחרי ההבל ויהבלו: ולא אמרו איה ה' המעלה אתנו מארץ מצרים, המוליך אתנו במדבר... ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה, ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה".
"והיה אם שמע… ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם" (יא, יג –יח)
כתב רש"י ז"ל "ושמתם את דברי - אף לאחר שתגלו היו מצויינים במצוות, הניחו תפילין, עשו מזוזות, כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו, וכן הוא אומר "הציבי לך ציונים", דברי רש"י אלו לכאורה תמוהים מאד, שהרי תפילין ומזוזות אינם מצוות התלויות בארץ אלא חובת הגוף הן וחייבים בהן אף בחו"ל, וכי רק משום שלא ישכחו
כוחי ועוצם ידי
המחסור הוא ניסיון לאדם, והשפע הוא נסיון לאדם. השאלה היא מי מהם גדול? בעניין זה אמר ר´ נשה לייב מסאסוב :כמה קל לאיש עני לבטוח בה´, כי במי חוץ מקב"ה הוא יכול לבטוח וכמה קשה לאיש עשיר לבטוח בה´ שהרי כל נכסיו קוראים אילו: בטח בנו! כלומר תבטח בעושר הכלכלי שהגעת אילו. עד כניסתם לארץ