הנרות הללו קודש הם
אם אמנם חנוכה נקבע עקב אותו נס, מדוע אין לו זכר בספרי המכבים, בברייתא העוסקת בחנוכה, או בתפילות הקשורות לחנוכה?
אם אמנם חנוכה נקבע עקב אותו נס, מדוע אין לו זכר בספרי המכבים, בברייתא העוסקת בחנוכה, או בתפילות הקשורות לחנוכה?
ישנן שתי מצוות בחנוכה: מצוות הודאה והלל ומצוות הדלקת נר חנוכה. מצוות אלו באות על ההצלה במלחמה ועל נס פך השמן. המצוה השניה תמוהה מאד: עם שמונהג ומודרך ע"פ נסים יחגוג נס נוסף?
ישנן שתי מצוות בחנוכה: מצוות הודאה והלל ומצוות הדלקת נר חנוכה. מצוות אלו באות על ההצלה במלחמה ועל נס פך השמן. המצוה השניה תמוהה מאד: היכן מצינו שחוגגים מאורע נמי?! – עם שמונהג ומודרך ע"פ נסים יחגוג נס נוסף? אם נלך על פי אחת הדרכים של ה"בית יוסף" שהנס בא לידי ביטוי על ידי גידול באיכות השמן הרי מצינו כדבר הזה בנר מערבי שבביהמ"ק, שדלק יותר מהראוי לו, ואם נבאר בצורה אחרת (של הב"י) שהברכה היתה בנותר בפך – גם כזאת היה בימי אלישע- א"כ מה ראו חכמים לחגוג ולשמוח בנס זה?
הקורא עומד ותמה על השאלה 'מאי חנוכה?' וכי לא שמע המקשן על חג זה? ועוד תימה על התשובה. שלא מצא התרצן לספר אלא על נס פך השמן, ולא על סיפורי התשועות והמלחמות, ולא הזכיר את חזרת מלכות ישראל למקומה 'למעלה ממאתיים שנה' (כלשון הרמב"ם חנוכה ג', א).
ו. נראה שחכמים ניצלו את נס פך השמן כדי להרחיב - מדרבנן, כמובן - את מצות הדלקת המנורה של בית המקדש לביתו הפרטי של כל יהודי.
מדוע נתבטלה כל מגילת תענית למעט חנוכה ופורים? לכאורה, אחרי חורבן הבית כל משמעות האירועים הקטנים אינה רלוונטית, ולכן מדגיש הרמב"ם "ומפני זה" - כיוון שישנה עדיין רלוונטיות לחנוכה גם לאחר החורבן.
יש בו בסביבון שאנו מכירים ארבעה צדדים וקודקוד אחד. על צדדיו היו רשומים אותיות נ' ג' ש' ה' ובארץ היה רשום פ' במקום ש'. אגב הסביבון המקורי עשוי היה מעץ. מה העניין?