קדושה וספירת העומר
המובן הידוע של הספירה הוא תקופת הכנה בין מועד יציאת מצרים למתן תורה, אך מהיכן צמחה ההבנה הזאת שלא מוזכרת בפסוקים ומעולם לא מובאת בהקשר לספירה?
אמר
נושאים בפרשה
העומר – סמל לנתינה וערבות הדדית
לכאורה עצם הרעיון של פסח שני הוא תמוה. ממצרים יצאנו בחמישה עשר יום לחודש הראשון; לא לחודש השני; וכן לא מצינו שמי שלא יכול לקיים מצוות אחרות מקבל הזדמנות שניה – מי שלא יכל להקריב קרבן חגיגה או לקרוא קריאת שמע, לא מקבל הזדמנות שניה.
הדגש הוא בהבאת החיטה הארצישראלית למקדש
במהלך הדורות הדפיסו החומשים כדי שנקרא נכון את הטקסט ולכן יש בו לעיני כולנו, טעמים, ניקוד, ודגשים, ובדגשים, יש לנו דגש קל ויש דגש חזק. אחד מהם נדיר ביותר הוא מופיע באות א' שבדרך כלל אינה סובלת כל דגש, מה המקור? ומה הסיבה לכך?
אופיין הכפול של מתנות העניים
מה עניינו של פסוק העוסק במתנות עניים במסגרת פרק שעוסק כולו בענייני המועדות?
בין המעגל הטבעי להיסטורי
בחיבור זה שבין הפן הטבעי לפן ההיסטורי, מבקשת התורה להדגיש את הקשר המובנה בין הטבע לבין זיקתו של עם ישראל לקב"ה: קשר זה, מתבטא בהיבטים ההיסטוריים של השגחת ה' עלינו, אשר מתאימים באופן מושלם למחזור הטבעי. זוהי סיבת עיבור השנה, המבקשת להנציח תמיד את זיקת חג המצות לאביב, וחג הסוכות למועד האסיף.
פתחו שערים ויבוא גוי צדיק
מי שמקשיב היטב לרמזים של ה' יתברך, יכול להבין אפילו משיחותיהם של האנשים ברחוב מה אפשר לפעול בכל יום כדי להתקדם.
וספרתם לכם
אם מקבלים את ההשוואה של רבינו בין ספירת הזבה והנידה לספירת העומר נפתחים בפנינו שני כיוונים בהם ניתן ללכת: מצד אחד, אפשר להציע שגם ספירת העומר מטרתה ותכליתה הוא חישוב זמן הטהרה של עם ישראל ותו לא. מצד שני, יכול להיות שגם בספירת הזבה והנידה ישנה משמעות לספירה עצמה.
"גדולה צדקה"
על ידי מתן הצדקה מבין האדם מהי מעלתו האמיתית של כספו, וכך מפנים את סדר העדיפויות הערכי והנכון – וניצל מהשפעתו המזיקה של ריבוי הכסף.
ספירת העומר – הכנה והתעלות
לא די בכיסופים למשהו חיצוני ויהא נשגב כלל שיהא בעוד אתה נשאר באותה סקלה. השאיפה עצמה משנה את האדם ואת שאיפותיו ורצונותיו גופם.
"ממחרת השבת"
בפרשת המועדות, מצווה התורה לספור את ספירת העומר מפסח ועד שבועות: "וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עומר התנופה, שבע שבתות תמימות תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום, והקרבתם מנחה חדשה לה'". כידוע, בפירושו של פסוק זה נחלקו הצדוקים והפרושים: הצדוקים פירשו "ממחרת השבת" - שבת ממש, והחלו לספור ממחרת שבת פסח,
ספירת העומר: "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק"
מי שמקשיב היטב לרמזים של ה' יתברך, יכול להבין אפילו משיחותיהם של האנשים ברחוב מה אפשר לפעול בכל יום כדי להתקדם...
מדוע ספירת העומר היא "לכם"?
פרשת השבוע עוסקת בספירת העומר, המצוה בה אנו עוסקים בימים אלו. הרמב"ן מסביר מהו הדגש שהספירה היא "לכם", וכי לא היה די לומר וספרתם ממחרת השבת? ומשיב שתהא ספירה לכל אחד ואחד, שימנה בפיו ויזכיר חשבונו. דהיינו שזה אינו מצוות הכלל המוטלת על בית הדין הגדול וכדו', אלא מצווה המחייבת כל אדם ואדם לספור את